בש"א 5893/17 דוד בר נ. ג'אבר עזמי

לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-ת"א 45134-06-17 מבית משפט השלום בתל אביב­­–יפו לבית משפט השלום באילת. המדובר בתביעת נזיקין בגין תאונה שנטען שאירעה למשיב 1 במסגרת עבודתו אצל המבקשת 2 ביום 4.7.2010 באילת. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ובמרכז ההליך ניצבת השאלה אם התאונה היא בגדר "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק פלת"ד ). בבקשה נטען כי מאזן הנוחות מטה את הכף אל עבר בית המשפט באילת; וזאת משום שהמבקש 1, שנטען כי נהג במלגזה נושא התאונה, הוא אדם בן 64 הסובל ממחלת לב איסכמית שאך בחודש פברואר האחרון עבר ניתוח מעקפים; וכן נטען שהמבקש 1 סובל מלחץ דם גבוה ומסוכרת, שכתוצאה מסיבוכיה הוא ראייתו נפגעה, וכי הוא מקבל טיפול תרופתי נרחב. הבאתו לבית משפט השלום בתל אביב, נטען, תהווה "טרטור דרכים" בלתי סביר. עוד נטען כי העדים, לרבות עובדי המבקשת 2, מתגוררים באילת, וכי הותרת הדיון בתל אביב תכביד עליהם; וכן שמירב הזיקות גם הן נתונות לאילת, שעה שזה מקום המעשה או המחדל הנטענים. זאת בניגוד לבית המשפט בתל אביב, שנעדר כל זיקה מהותית לתביעה.

המשיבים מצדם מתנגדים לבקשה. המשיב 1 טוען כי מצבו הרפואי הנטען של המבקש 1 איננו רלוונטי לבקשה, וזאת משום שאף אם יתבקש להעיד יהא זה לא יותר מדיון אחד או השניים, שזמן הנסיעה אליו אינו יותר מארבע-חמש שעות. עוד נטען בהקשר זה כי בחודשים פברואר ומרץ טופל המבקש 1 בבית החולים איכילוב, דבר שמלמד על יכולתו לצלוח את המרחק; וכי קבלת הבקשה מהנימוק של מצב בריאותי תפתח פתח לבקשות מרובות בעתיד, ויש להימנע מכך. אשר לטענה בדבר מקום מגורי העדים נטען כי המשיב 1 מתגורר בירושלים וכי בניגוד לרושם שנוצר למקרא הבקשה, לא צפויים להעיד בתובענה עדים רבים, ומכל מקום פרט למבקש 1 צוין בבקשה אך עד אחד נוסף שמקום מגוריו לא פורט. בנוסף נטען כי אם ייקבע בדיון כי המדובר בתאונת דרכים, כפי שטוען המבקש 1, אזי ההליך יהא בהתאם לחוק פלת"ד ולא יידרש "ניהול הליך משפטי מלא". מטעמים אלה, נטען, אין לשלול מן המשיב 1 את היתרון הדיוני הנתון לו, כאשר אין חולק כי לבית המשפט בתל אביב–יפו הסמכות המקומית לדון בתובענה.

המשיבה 2 מתנגדת גם היא להעברת הדיון, ומציינת כי ניתן להתמודד עם מצבו הרפואי של המבקש 1 על ידי הטסתו לדיון ההוכחות; וכי אין כל סיבה שעורכי הדין של המשיבים שאינם מתגוררים באילת, ייאלצו להגיע עד אליה לכל ישיבה מקדמית, שעה שבעלי הדין עצמם יידרשו להגיע לישיבת הוכחות בלבד.

דין הבקשה להעברת מקום הדיון להידחות. אמנם, כפי שנפסק לא אחת , הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה של זו ( בש"א 2126/13 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין

(24.3.2013); בש"א 4385/12 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלאטרש (11.6.2012)). אולם, לגופו של עניין, המבקשים לא הראו כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת העברת מקום הדיון. במצב דברים זה, ומשעה שהמבקש 1 יידרש להופיע אך לדיוני ההוכחות, אם יתקיימו כאלה, יש ליתן בנסיבות המקרה את הבכורה לכלל שלפיו לתובע מוענק היתרון הדיוני בבחירת המקום שבו תתברר התובענה שהוגשה על ידו (בש"א 886/09 עיריית ירושלים נ' חוה זולברג , פיסקה 5 (27.4.2009)). סוף דבר, הבקשה נדחית, והדיון ב- ת"א 45134-06-17 ייוותר בבית משפט השלום בתל אביב–יפו. נאחל בריאות טובה לשני הצדדים.