פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
6347/14
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערים:
1. אברהם סימון
2. בת ציון סימון
נ ג ד
המשיבים:
1. דורון אלחריזי, עו"ד
2. גבריאל סיבוני
3. מוריס שמש
4. יצחק שושן
5. אשר קדוש, עו"ד
6. אילון, חברה לביטוח בע"מ
ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט
העליון ג' לובינסקי מיום 27.8.2014 ברע"א 4970/14
פסק-דין
ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי
(ברע"א 4970/14) מיום 27.8.2014, במסגרתה הוחלט להחיות את ההליך בעניין המערערים ללא שינוי בדחיית בקשתם המקורית לפטור מתשלום אגרה וערבון.
1.
המערערים הגישו בקשה לפטור מתשלום אגרה וערבון במסגרת ע"א 6367/14. ביום 25.3.2014 דחתה הרשמת ל' בנמלך את הבקשה, אך קבעה כי האגרה תופחת לכדי סכום של 500 ש"ח והעירבון יועמד על סך של 5,000 ש"ח, אשר ישולמו תוך 21 ימים מיום המצאת ההחלטה לידי המערערים. משלא שולמה האגרה ולא הופקד העירבון, ביום 5.5.2014 ניתן פסק דינה של הרשמת ל' בנמלך המוחק את ההליך.
2.
ביום 12.5.2014 הגישו המערערים בקשה לביטול פסק הדין ולהחייאת ההליך, בטענה כי אי התשלום נבע מכך שלא קיבלו לידיהם את שוברי התשלום אף שעמדו על קבלתם. ביום 27.8.2014 הרשם ג' לובינסקי החייה את ההליך על מנת ליתן למערערים הזדמנות לתקן את מחדלם הדיוני, זאת בכפוף לשני תנאים; הראשון – תשלום האגרה והפקדת העירבון תוך 10 ימים מיום המצאת החלטתו. השני – תשלום שכר טרחת עורך דין בסך של 1,000 ש"ח לכל אחד מן המשיבים בנפרד, תוך הגשת אסמכתא על דבר ביצוע התשלום תוך 10 ימים מיום המצאת החלטתו. בהחלטתו ציין הרשם, כי המערערים היו ערים למגבלת הזמן אשר נקבעה בהחלטה מיום 25.3.2014 ואין בטענה בדבר אי קבלת השוברים כדי להוות טעם מניח את הדעת למחדלם. כן הוסיף הרשם, כי ביום 16.7.2014 הגישו המערערים בקשה לעיון חוזר בהחלטות הפטור, וכי לא נמצא מקום לשינוי כלשהו בסכומים אשר נקבעו.
3.
מכאן הערעור שלפניי. המערערים טוענים כי ההחלטה ניתנה בניגוד ובסתירה לפסק דינה של השופטת ע' צ'רניאק מיום 14.7.2014 בע"ר 25248-06-14, בה נקבע כי אם יתברר לרשמת שאין צורך לפי החוק להפקיד אגרה בהליך, עליה לשקול שוב את הבקשה לפטור מעירבון. המערערים סבורים כי על בית המשפט להעניק להם את הפטור המבוקש, בחוזרם על טענותיהם שהועלו בפני הרשמים.
4.
דין הערעור להידחות. לא מצאתי פגם המצדיק התערבות בהחלטת הרשם. כידוע, שיקול דעתו של הרשם רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.2012); בשג"ץ 8760/12 ואן קול נ' גנות (5.5.2013)) .
דומה כי בערעור זה יש מעין ניסיון להשיג הארכה נוספת במועד תשלום האגרה והפקדת העירבון. בערעור זה חוזרים המערערים על טענותיהם שהועלו בפני הרשם, ללא כל שינוי מהותי המצדיק סטייה מהחלטתו. למעשה, זוהי בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטות הקודמות, בקשה שנענתה בהחלטתו של הרשם ג' לובינסקי . לפנים משורת הדין, החליט הרשם להחיות את ההליך ולאפשר למערערים לממש את ערעורם, על מנת להימנע מפגיעה בלתי מידתית בזכות הערעור ובזכות הגישה לערכאות שלהם. אני מוצא גם כי אין כל מקום לשוב ולדון בשאלת הפטור שדינה נקבע בהחלטת הרשמת ל' בנמלך
מיום 25.3.2014. הרשמת קבעה, מהטעמים המפורטים בהחלטתה, אשר מקובלים עליי, כי ההליך אינו מגלה עילה במידה הנדרשת לצורך מתן פטור מאגרה. לכך מתווספים מחדל המערערים בעניין התשלומים הנדרשים, הגמישות שגילה הרשם ג' לובינסקי בהחייאת ההליך, ומשכך אין זהו מקרה המצדיק התערבות של ערכאת ערעור. כן יצוין, כי סכומי האגרה והעירבון שקבעה הרשמת מופחתים באופן יחסי, וטעם זה מחזק את קביעתי שאין מקום לקבל את הערעור בסוגיה זאת. באשר לטענת המערערים בדבר הסתירה לפסק הדין של בית המשפט המחוזי, הרי שהליכי הרשם בבית המשפט המחוזי לחוד והליכי הרשם בבית משפט זה לחוד.
1.
סיכומם של דברים, הערעור נדחה. המערערים ישלמו את האגרה וכן יפקידו את העירבון בסכומים ובתנאים שקבע הרשם בהחלטתו בתוך 10 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיהם, לרבות עניין תשלום שכר טרחת עורך הדין. לא ייעשו כן, יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא כל הודעה נוספת.
ניתן היום, י' בחשון התשע"ה (3.11.2014).
ש ו פ ט