בש"א 6383-22 בש"א 6383-22

1.לפניי בקשה להארכת מועד של עשרה ימים להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעמ"ש 36847-05-21 מיום 13.7.2022.

2.בהתאם לתקנה 45(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: התקנות), המועד להגשת בקשת רשות הערעור על פסק הדין חלף ביום 28.9.2022 (בהתחשב בפגרת הקיץ). הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 22.9.2022.

3.בבקשה נטען, בעיקרו של דבר, כי בין הצדדים מתנהלים הליכים רבים, אשר חלקם אף נוהלו במהלך פגרת הקיץ של בתי המשפט, וכי בשל כך נמנע מן המבקש להגיש את בקשת רשות הערעור במועדה. עוד נטען כי בא-כוח המבקש שהה בחו"ל במהלך השבועיים הראשונים בחודש ספטמבר, בחופשה שתוכננה זמן רב קודם לכן, ואף משום כך נדרשת הארכה המבוקשת. המבקש מוסיף כי סיכויי בקשת רשות הערעור גבוהים, שכן היא מעלה סוגיה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. המשיבה מתנגדת לבקשה.

4.לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

5.בפתח הדברים אציין כי אמנם הבקשה דנן הוגשה ביום 22.9.2022, כשישה ימים לפני 28.9.2022, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור. ואולם, ימים 27.9.2022-23.9.2022 היו ימי שישי, שבת, וראש השנה, ומשכך, הגשת הבקשה במועד שבו הוגשה לא איפשרה דיון בה, תוך מתן זכות תשובה למשיבה, ומתן החלטה, טרם שיחלוף המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור. מכאן, שהבקשה הוגשה "בדקה ה-90" וזאת מבלי שניתן לכך כל הסבר.

6.לגופו של עניין, הטעמים שנטענו בבקשה דנן אינם עולים כדי "טעם מיוחד" המצדיק להיעתר לבקשה להארכת מועד. בבקשה עצמה נטען כי חופשתו של בא-כוח המבקש תוכננה זמן רב טרם שניתן פסק הדין מושא הבקשה, ויש להניח כי אף יתר ההליכים שבין הצדדים והמועדים בהם נדרש בא-כוח המבקש לעמוד (מלבד אולי הבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה באשר להעברת מקום מגורי הקטינה) היו ידועים לבא-כוח המבקש מבעוד מועד. בנסיבות אלה, ובשים לב למועד שבו ניתן פסק הדין מושא הבקשה (כחודשיים ותשעה ימים טרם שהוגשה הבקשה דנן), לא שוכנעתי כי הטעמים הנזכרים בבקשה מצדיקים את מתן הארכה המבוקשת. בהקשר זה יוער כי המועדים הקבועים בתקנות להגשת הליכים ערעוריים על הליכים בענייני משפחה הם קצרים יותר מהמועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וזאת על-מנת להביא להכרעה מהירה בנושאים אלה (ראו: בש"א 645/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 12 (24.8.2022)).

7.לכל האמור יש להוסיף כי אף סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים, וזאת לנוכח אמות המידה המצמצמות להתערבות ערכאת הערעור ב"גלגול שלישי". אציין כי המבקש טען אמנם כי בקשת רשות הערעור שבכוונתו להגיש מעלה סוגיה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך, ואולם טענה זו נטענה בעלמא מבלי להבהיר מהי הסוגיה האמורה. כן אציין, מבלי לטעת מסמרות, כי מעיון בפסק הדין נראה כי הקביעות שבו נטועות בדל"ת אמותיהם של הצדדים להליך (ראו: בש"א 645/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 12 (24.8.2022)).

8.על רקע כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ש"ח.