ע"ר 7554-22 ע"ר 7554-22

ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי בבש"א 6383/22 מיום 31.10.2022, בה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

1.ביום 22.9.2022 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 13.7.2022, בו התקבל באופן חלקי ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בבקשה טען המערער לשורה של נסיבות אשר אינן מאפשרות לטענתו את הגשת בקשת רשות הערעור במועדה – היינו, ביום 28.9.2022, והן ריבוי ההליכים המשפטיים שמנהלת נגדו המשיבה; התנהלות המשיבה שיצרה את הצורך לנהל הליכים משפטיים רבים גם בתקופת הפגרה; ושהותו של בא-כוחו של המערער בחופשה שתוכננה זמן רב מראש. כן נטען כי סיכויי בקשת רשות הערעור גבוהים מפני שהיא מעלה סוגיה החורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ודורשת הכרעה עקרונית המשליכה על כלל הציבור.

2.ביום 31.10.2022 דחתה הרשמת את בקשת המערער בציינה כי אמנם הבקשה הוגשה כשישה ימים לפני המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור, אולם הלכה למעשה מדובר בהגשה "בדקה ה-90", שכן חמשת הימים שלאחר מכן היו ימי שישי, שבת וראש השנה שאינם ימי עבודה ואינם מאפשרים דיון בבקשה תוך מתן זכות תשובה למשיבה. לגופו של עניין נקבע כי לא הוצג "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה. זאת בשים לב למועד שבו ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כאשר ניתן להניח כי הנסיבות עליהן הצביע המערער היו ידועות מראש. כמו כן ניתנה הדעת לסיכויי בקשת רשות הערעור ב"גלגול שלישי", אשר אינם נחזים להיות גבוהים. זאת מבלי שהובהר איזו סוגיה עקרונית מעוררת הבקשה, בעוד שעל פני הדברים, מעיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי עולה כי הקביעות שבו נטועות בנסיבותיהן הפרטניות של הצדדים.

3.מכאן הערעור שלפנַי. לטענת המערער שגתה הרשמת כשלא ייחסה משקל ראוי לטענות בקשר לריבוי ההליכים שהתקיימו במהלך פגרת הקיץ, לכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן במהלך הפגרה, לכך שחופשת בא-כוח המערער נקבעה זמן רב מראש, לפערי הכוחות המשמעותיים שבין הצדדים ולמחויבותו של בא-כוח המערער לתת מענה בתקופת הפגרה גם ללקוחות אחרים. בנוסף נטען כי סיכויי בקשת רשות הערעור גבוהים וכי לא היה מקום להידרש להם על בסיס הנטען בבקשה להארכת מועד בלבד, טרם הוגשה בקשת רשות הערעור עצמה. כן נטען כי לא היה מקום לקבוע כי הבקשה להארכת מועד הוגשה "בדקה ה-90" שכן זו הובאה לידיעת בא-כוח המשיבה שמונה ימים לפני המועד האחרון להגשתה, והוגשה לבסוף לבית המשפט שישה ימים לפני המועד האחרון, כאשר אין לצפות ממנו לעבוד באותם ימי שבתון עליהם הצביעה הרשמת.

4.דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים כגון דא הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לדוגמה לאחרונה: ער"א 7978/22 מנהל מיסוי מקרקעין מרכז נ' א.מ. שטרן תשתיות בע"מ (23.11.2022); ער"א 3810/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (9.6.2022)). מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות. לא נפל כל פגם בקביעת הרשמת כי בקשת המערער הוגשה ברגע האחרון, בהתחשב במועד שבו הוגשה – יום עבודה אחד בלבד לפני תום התקופה להגשת בקשת רשות הערעור. זאת מבלי שסיפק המערער הסבר משכנע להגשת הבקשה בעיתוי זה (וראו בהחלטות רשמי בית משפט זה: בש"א 7735/21 דוידאן נ' כהן ניסן (12.11.2021); בש"א 3064/21 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 6 (6.5.2021); בש"מ 4213/21 השילוני נ' ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובניה, פסקה 11 (8.7.2021)). גם אין בנסיבות עליהן הצביע המערער משום "טעם מיוחד".

5.בנוסף, בצדק בחנה הרשמת גם את סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו התבקשה הארכת המועד (וראו: בש"מ 6229/11 דון-יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה, פסקאות 12-10 (10.1.2012); בש"א 3958/19 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול"), פסקה 4 (27.6.2019)). טענת המערער כי לא היה עליה לעשות כן מכיוון שטרם הוגשה על ידו בקשת רשות הערעור, אינה ממן העניין. הרשמת בחנה את סיכוייו הלכאוריים של ההליך בהתחשב באופי ההליך שננקט – בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" – תוך התייחסות לאמות המידה הרלוונטיות לסוג הליך זה, ולאחר עיון בפסק הדין מושא הבקשה. בכך לא נפל כל פגם. מעבר לכך, אוסיף כי גם עיון בבקשת רשות הערעור עצמה שהוגשה לאחר הגשת הבקשה להארכת מועד מביא למסקנה דומה, שכן חרף ניסיונו של המערער לשוות לבקשה נופך עקרוני טענותיו מתייחסות כולן לנסיבותיו הספציפיות של המקרה, בהתייחס לפרשנות הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים והשאלה אם התקיים שינוי נסיבות ביחס לתשלום דמי מדור שהושת עליו.

הערעור נדחה אפוא.