בש"א 6640/09 אבראהים סלימאן נ. קל בניין בע"מ

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, בעקבות החלטתי למחוק את הבקשה לרשות ערעור, בר"ע 2372/09, מפאת איחור בהגשתה (החלטה מיום 16.7.2009). בבקשה שב וטוען המבקש את שטען בתגובה לבקשת המשיבה ברע"א 2372/09 למחוק את ההליך. המבקש מדגיש כי אפילו ידע על פסק הדין ביום 26.1.2009, הוא לא יכול היה להגיש את ערעורו בהסתמך על מועד הידיעה, היות ומזכירות בית המשפט אינה מקבלת פסקי דין שאינם מאושרים כמקוריים והעניין מנוגד להנחיות נשיאת בית המשפט העליון. המבקש שב וטוען כי צריך היה להתחיל את מניין הימים במועד ההמצאה ולא במועד הידיעה. כן קובל המבקש על התנהלותה של המשיבה, אשר לשיטתו פעלה בחוסר תום לב והשתהתה בהגשת הבקשה למחיקת ההליך. המבקש טוען כי מתקיים במקרה זה "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד. טעם זה מבוסס, כך נטען, על כך שמזכירות בית המשפט סרבה לאפשר למבקש להגיש בקשת רשות ערעור ביום 16.2.2009; התנהלות המשיבה; העובדה שהמשיבה הגישה גם היא בקשת רשות ערעור על אותו פסק דין (רע"א 1159/09); חשיבות השאלה נשוא ההתדיינות וסיכוייו הלכאוריים של הערעור. המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתה ציינה המשיבה כי ביום 7.9.2009 דחה בית המשפט (כב' השופט ס' ג'ובראן) את בקשת רשות הערעור מטעמה (רע"א 1159/09). לטענת המשיבה, בכך נקבע כי הסכסוך שבנדון אינו חורג מנסיבות התיק הנוכחי ומעניינם הפרטי של הצדדים ואינו מצדיק דיון ב"גלגול שלישי".

2.

לאחר עיון בעמדות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הארכת מועד הקבוע בחוק תעשה בהתקיים "טעמים מיוחדים שירשמו" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). טענות המבקש בעניין המועד בו מתחיל מניין הימים להגשת ההליך הן טענות בעלות אופי ערעורי על ההחלטה מיום 16.7.2009 בעניין מחיקת ההליך. בקשה להארכת מועד אינה יכולה להוות תחליף להגשת ערעור על ההחלטה בדבר מחיקת ההליך, ככל שהמבקש סבור כי נפלו בה טעויות, וממילא אין בידי לשוב ולהידרש לטענות אלה – בהם כבר הכרעתי בהחלטה מיום 16.7.2009, במסגרת הבקשה הנוכחית. מכל מקום, דומה כי הטענות אינן מבססות "טעם מיוחד" כמתחייב בתקנה 528 לתקנות. טעם כאמור קשור, על פי רוב, בנסיבות חיצוניות ובאירועים בלתי צפויים, שאינם בשליטת המבקש או בא-כוחו. מחלוקת לגבי המועד בו היה על המבקש להגיש את ההליך אינה נמנית על נסיבות אלה. אשר לטענה כי מזכירות בית המשפט סרבה לקבל לרישום את ההליך ביום 16.2.2009, הרי שכפי שצוין בהחלטה מיום 16.7.2009, המבקש לא הביא טעם מניח את הדעת לכך שהמתין חודש נוסף עד לפנייה לבית המשפט, במיוחד כאשר פסק דין חתום ומאושר היה בידו כבר ביום 18.2.2009.

3.

קיומו של הליך נגדי מצד המשיבה, גם הוא אינו יכול לבסס "טעם מיוחד". אמנם, נפסק לא פעם כי כאשר יש הליך אחר באותו עניין שתלוי ועומד לפני בית משפט זה ומצוי בשלבי דיון ראשונים, ניתן להסתפק בקיומה של "סיבה סבירה לאיחור" כדי להצדיק ארכה להגשת ערעור (ראו, בש"א 2124/03 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' כהן (לא פורסם, 19.3.2003); ע"א 7044/93

גורה נ' גורה

(לא פורסם, 13.12.1994)). ריכוך הדרישה ל"טעם מיוחד" נעוץ בכך שכאשר ההליך הנוסף נסב באותו עניין ממש וטרם נדון, הרי שהשיהוי בהגשת ההליך אינו גורם לעיכוב בעבודת בית המשפט ולעינוי דין לצדדים (ראו, ב"ש 1186/85 איליט בע"מ נ' אלקו חרושת אלקטרו מכנית בע"מ , פ"ד מ(2) 15). אך במקרה דנן הסתיים לא מכבר הדיון ברע"א 1159/09, כך שלא מדובר עוד בהליך שתלוי ועומד. לכך יש להוסיף כי לא שוכנעתי כי סיכויי ההליך מטים את הכף לטובת היעתרות לבקשה. ספק רב בעיני אם המקרה דנן משתייך לאותם מקרים חריגים, בהם תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לאחר שהעניין נדון בפני שתי ערכאות.

הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ₪. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד ההחלטה ועד מועד התשלום בפועל.