פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
6876/15 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המבקש:
נסראללה מוכעבל
נ ג ד
המשיבים:
1. לינדה אבו סמעאן מוכעבל
2. הכונס הרשמי
3. עו"ד ענת רום
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 17.6.2015 בפש"ר 29432-10-13, בגדרו נדחתה בקשת המבקש להכריז עליו כפושט רגל. הבקשה, בצירוף הודעת הערעור גופה, הוגשה ביום 14.10.2015. המשיבה 1 הביעה את התנגדותה לבקשה ואילו המשיבים 2-3 אינם מתנגדים לה.
לטענת המבקש, המיוצג על ידי באת כוח מטעם הלשכה לסיוע משפטי (להלן: הלשכה ), הצורך בארכה נעוץ בעיכוב בקבלת החלטת הלשכה לעניין ייצוגו בהליך הערעור אשר מתבקשת ארכה להגשתו. מן התשתית אשר הונחה עולה כי בקשת הייצוג הוגשה ללשכה עוד ביום 18.6.2015 - יום אחד בלבד לאחר מתן פסק הדין. ואולם, החלטה הנעתרת לבקשת הייצוג התקבלה רק ביום 18.9.2015, לאחר חלוף המועד להגשת הערעור. עוד נטען, כי בקשת הארכה (כמו גם הודעת הערעור) הוכנה על ידי באת כוח המבקש זמן קצר בלבד לאחר החלטת הלשכה, ואולם הגשתה התעכבה בשל הצורך לקבל את עמדות המשיבים. יצוין, כי מן הבקשה עולה שהפנייה למשיבים בוצעה על ידי המבקש ביום 24.9.2015.
לאחר שבחנתי את הבקשה על רקע אמות המידה החלות ביחס לבקשות להארכת מועד להגשת הליכים ערעוריים (למשל, בש"ם 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עלייה (10.12.2013); בש"א 5636/06
נשר נ' גפן (23.8.2006); בש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המסים (14.3.2011)), הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
אכן, יש צדק בטענת המשיבה 1 לפיה מצופה היה מן המבקש להגיש את בקשת הארכה בתוך המועד להגשת ההליך, ומכל מקום אין זה ברור מדוע המתין עם הגשתה עד ליום 14.10.2015. חרף האמור, דומני כי בנסיבות העניין קיימים מספר שיקולים אשר בהצטברם יחד מטים את הכף לעבר מתן הארכה המבוקשת:
ראשית , המבקש פעל בשקידה ראויה ופנה ללשכה בבקשת ייצוג מיד לאחר מתן פסק הדין. כידוע, פנייה ללשכה לסיוע משפטי לשם הסדרת ייצוג מהווה, במקרים המתאימים, נימוק מבורר להארכת מועד (למשל, בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי (1.6.2009); בש"א 7900/14 ביגלאייזן נ' נציגות הבית המשותף
(8.3.2015)).
שנית , כונס הנכסים הרשמי והמנהלת המיוחדת אינם מתנגדים לארכה
המבוקשת;
שלישית , תגובתה של המשיבה 1 אינה כוללת אינדיקציה להסתמכות קונקרטית על תקופת האיחור דווקא, ולעניין זה ראוי להזכיר כי פנייתו של המבקש למשיבה 1 בנוגע להגשת ההליך הערעורי בוצעה ביום 24.9.2015, ימים ספורים בלבד לאחר חלוף המועד;
רביעית , היותו של ההליך ערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור). בכגון דא ראוי ליתן משקל מוגבר לזכות הגישה לערכאות.
התוצאה היא כי בקשת הארכה מתקבלת. המזכירות תפתח תיק מתאים ותתייק בו את הודעת הערעור, את בקשת הפטור ואת החלטתי זו. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' בחשון התשע"ו (2.11.2015).
גלעד לובינסקי, שופט
ר ש ם