פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7059/15
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
מייק ואן קול
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. מועצת יועצי המס
3. רשם בכיר - היכל המשפט הרצליה
ערעור על החלטתה של כבוד רשמת בית
המשפט העליון ל' בנמלך מיום 21.9.2015 בע"א 4751/15; ע"א 4753/15;
ע"א 4754/15 וע"א 4759/15
פסק-דין
1.
לפניי ערעור על פסק דינה של הרשמת ל' בנמלך מיום 21.9.2015, במסגרתו נמחקו 4 הליכי ערעור אותם הגיש המערער – ע"א 4751/15; ע"א 4753/15; ע"א 4754/15; וע"א 4759/15 (להלן: ההליכים ) – בגין אי-תשלום אגרה ואי-הפקדת עירבון במועד.
2.
ההליכים כולם נפתחו ביום 8.7.2015, והמערער הגיש בכל אחד מהם בקשה לפטור מתשלום אגרה ועירבון (הבקשות ייקראו יחד: בקשת הפטור ) , וכן הגיש בקשה במסגרת ע"א 4759/15, כי הרשמת תפסול את עצמה מלדון בעניינו (להלן: בקשת הפסילה ) . ביום 20.7.2015, ניתנה החלטת הרשמת במאוחד עבור ארבעת ההליכים. תחילה, דחתה הרשמת את בקשת הפסילה, תוך קביעה כי בקשה זו אינה מגלה עילה בדין. לאחר מכן, דחתה את בקשת הפטור, משום שמצאה כי אין בה פירוט הולם לעניין מצבו הכספי של המערער, ובפרט – כי לא צורף תדפיס חשבון בנק שלו, לא פורטו הכנסותיו אל מול הוצאותיו ולא פורטו נכסיו.
משנדחתה בקשת הפטור, קבעה הרשמת כי המערער ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון בתוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה לידיו, אחרת יימחקו ההליכים. המערער לא עשה כן, וביום 21.9.2015, הורתה הרשמת על מחיקת ההליכים. על פסק דין זה הערעור שלפניי. יצוין, כי הערעור כלל גם ערעור על ההחלטה בבקשת הפסילה, וערעור זה נדחה על הסף על ידי הנשיאה מ' נאור בפסק דינה מיום 11.11.2015.
1.
בערעור שלפניי, טוען המערער כי מחיקת ההליכים מפאת אי-תשלום אגרה מהווה מניעה בפועל של גישתו לערכאות שיפוטיות, וזאת בניגוד למעמדה הרם של זכות זו. על כן, הוא מבקש לבטל את פסק דינה של הרשמת, ולפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.
2.
דין הערעור להידחות. מחיקת ההליך בגין אי-תשלום אגרה ואי-הפקדת עירבון נעשתה בגדר סמכותה של הרשמת, המעוגנת בתקנות 100 ו-431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. תקנות אלה יוצרות איזון בין זכותו של הפרט לגישה לערכאות בשלב הערעור, לבין שיקולים מערכתיים הנוגעים לסופיות הדיון, מניעת הליכי סרק, מימון הזמן השיפוטי והבטחת הוצאותיהם של בעלי הדין האחרים (ראו והשוו: בש"מ 6133/15 המרכז לאקונומיה בישראל (חל"צ) נ' עיריית רחובות – מנהל הארנונה , פסקה 7 (13.10.2015)). יודגש, כי עסקינן בשלב הערעור, בו המערער זכה כבר ליומו בפני הערכאה הדיונית, וקיים בעניינו פסק דין של אותה ערכאה, ועל כן זכותו לגשת לערכאות השיפוטיות לא נשללה ( השוו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד(2) 383, פסקה 12 (1990) ). משלא שילם המערער את האגרה ולא הפקיד את סכום העירבון בהתאם להחלטת הרשמת מיום 20.7.2015, ואף לא ערער על החלטה זו, הרי שמחיקת ההליכים נעשתה בהתאם לדין. לא מצאתי פגם בפסק דינה של הרשמת בעניין זה, המצדיק התערבות בו.
3.
סיכומם של דברים, הערעור נדחה.
ניתן היום, ז' בכסלו
התשע"ו (19.11.2015).
ש ו פ ט