פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7379/20
לפני:
כבוד הרשמת דר להב
המבקש:
מאיר ישראלי
נ ג ד
המשיבים:
1. סיגלית פרץ
2. סימי בוזגלו
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
1.
בבקשה שבכותרת מבוקש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בה"פ 73649-01-18 מיום 6.8.2020 (להלן: ההחלטה ) שבגדרה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מיום 1.6.2020 (להלן: פסק הדין ).
2.
המבקש הגיש ערעור על פסק הדין (ע"א 4948/20) ועמו בקשה לעיכוב ביצוע, אולם ביום 22.9.2020 קבעה כבוד השופטת י' וילנר כי משעה שבית המשפט המחוזי דן בבקשה לעיכוב ביצוע, הדרך הנכונה להשיג על ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור נפרדת. יצוין, כי המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור חל ביום 18.10.2020.
3.
למבקש לא אצה הדרך ורק ביום 27.10.2020 הוגשה הבקשה דנן, בה נטען כי באת כוח המבקש עובדת במתכונת מצומצמת, שהתה "בשני סבבי בידוד" ו"כמעט וכלל לא הייתה במשרד". עוד נטען כי באת כוח המבקש "פעלה בהתאם להחלטה" אך מזכירות בית המשפט "ביקשה כי ייפתח הליך נפרד" ולאחר שהוגש ההליך התברר למבקש כי חלף המועד להגשתה של בקשת רשות הערעור.
4.
ביום 27.10.2020 הוריתי כי המשיבות רשאיות להשיב לבקשה, ולאחר טענות חוזרות ונשנות בדבר אי המצאת הבקשה, הוגשה ביום 17.11.2020 תשובת המשיבות, המתנגדות לבקשה.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, ראיתי לדחות את הבקשה להארכת מועד, מהטעמים שיפורטו להלן.
6.
כידוע, בהתאם להוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הארכתו של מועד הקבוע בחיקוק, ובכלל זה המועד להגשת בקשת רשות ערעור, מותנית בקיומם של "טעמים מיוחדים". כאמור, המבקש שגה כאשר הגיש תחילה בקשה לעיכוב ביצוע בגדר ע"א 4948/20 במקום בקשת רשות ערעור על ההחלטה ולאחר מכן, כפי הנראה, חלה שגיאה נוספת בהגשת ההליך (שטיבה לא הוברר כל צורכה) ובסופו של דבר הוא הוגש באיחור. עצם העובדה שבעל דין נקט הליך שאינו מתאים בתוך המועד לנקיטת ההליך המתאים, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד, בפרט בנסיבות שבהן ניתן היה להימנע מהטעות בנקל באמצעות בדיקה פשוטה (בש"א 93/89 מנדליכט נ' מעבדות טרבינול (ישראל) בע"מ , פ"ד מג(1) 524 (1989); בש"א 1873/19 סגל נ' אדרי (18.11.2019); בש"א 7955/19 וגאדה נ' פקיד שומה פתח תקווה - רשות המיסים (8.12.2019)). בענייננו, טעותו של המבקש בבחירת ההליך הייתה ניתנת למניעה ללא קושי רב, מה גם שהבקשה אינה מפרטת כיצד אירעה הטעות ואילו מאמצים נערכו על מנת לברר את אופן ההשגה הנכון על ההחלטה.
7.
הטענה הנוספת בבקשה נוגעת להיעדרותה של באת כוח המבקש עקב היותה בבידוד ובשל הסגר. כפי שנפסק, יש מקום לנקוט גישה ליברלית בעת בחינת בקשה להארכת מועד הנובעת מהשלכות נגיף הקורונה על דפוסי העבודה במשק. עם זאת, טענות בהקשר זה יש לפרט כדבעי ולתמוך בתצהיר (בש"א 4484/20 פלוני נ' פלוני (20.7.2020)). בענייננו, לא זו בלבד שלא פורט מתי שהתה באת כוח המבקש בבידוד, הטענה אף לא נתמכה בתצהיר.
8.
נוכח כל האמור לעיל, בהיעדר "טעם מיוחד" להארכת המועד, ומבלי להידרש לסיכוייה של בקשת רשות הערעור, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבות בגין הבקשה בסך של 1,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ג' בכסלו התשפ"א (19.11.2020).
דר להב
ר ש מ ת