בש"א 7589/19 פלוני נ. פלוני

ביום 16.12.2019 הוריתי על דחייתה של בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת ערעור פסלות. זאת, בין היתר, בהתחשב בכך שהמבקשת לא השלימה את בקשתה ולא צירפה אסמכתאות המעידות על פנייתה ללשכה לסיוע משפטי חרף החלטותיי מיום 20.11.2019 ומיום 29.11.2019. על רקע זה ביום 24.12.2019 הגישה המבקשת את הבקשה שבכותרת לתיקון החלטתי מיום 16.12.2019, בגדרה טענה כי אכן הגישה תגובה בהמשך להחלטתי מיום 29.11.2019 וכי צירפה לה את האסמכתאות הרלוונטיות ואולם מחמת טעות נשלחה התגובה למזכירות בית המשפט לענייני משפחה ולא למזכירות בית משפט זה (ויצוין כי המבקשת צירפה אישור מסירה על משלוח התגובה ונספחיה לבית המשפט לענייני משפחה מיום 10.12.2019). המשיב מתנגד לבקשה לתיקון ההחלטה.

לא ראיתי להיעתר לבקשה ולשנות או "לתקן" את החלטתי מיום 16.12.2019, בהיעדר עילה לכך. אכן, נראה כי תגובת המבקשת אשר הייתה אמורה להיות מוגשת לבית משפט זה (בהמשך להחלטותיי הנזכרות לעיל), נשלחה למספר הפקסימיליה של ערכאה אחרת. על רקע זה ניתנה החלטתי מיום 16.12.2019 מבלי שהתייחסות המבקשת הונחה בפניי. עם זאת, אין בנתון זה כשלעצמו כדי להצדיק את שינוי ההחלטה וכבר נפסק לעניין זה כי מחובתו של בעל דין לוודא שכתב הטענות אותו שלח (בפקסימיליה, בדואר או בכל דרך אחרת) אכן התקבל למרשם (ראו והשוו, בש"א 4796/19 מושאילוב נ' בסרבוב (30.7.2019)). בבקשה שלפניי לא הובהר מדוע לא נעשתה כל בדיקה שכזו.

מכל מקום, בחנתי את הבקשה גם לגופה. לאחר שעיינתי באסמכתאות שצירפה המבקשת לא מצאתי כי יש בהן כדי להוות בסיס ראייתי מספק באשר לניסיונותיה של המבקשת לפנות אל הלשכה לסיוע משפטי לצורך ייצוגה בערעור הפסלות, ולחלופין אין הן מעידות על השלב בו מצוי הטיפול בפנייתה כאמור. זאת ועוד, ממילא קיימים נימוקים נוספים שאינם נוגעים לפניה ללשכה לסיוע משפטי, המצדיקים כשלעצמם את דחיית הבקשה להארכת מועד, כפי המפורט בהחלטתי מיום 16.12.2019.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.