פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
7776/13 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשים:
1. אלבן, תעשיות מוצרי דפוס בע''מ
2. אמנון אוחיון
3. לונה אוחיון, ע''י אמנון אוחיון
נ ג ד
המשיב:
בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע''מ
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.
בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בו התקבלה תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשים ונדחתה תביעה שכנגד שהגישו הם נגדו.
פסק-הדין ניתן ביום 12.9.2013, והמבקשים ציינו כי הגיע לידי בא-כוחם - מטעם הלשכה לסיוע משפטי - למחרת היום. מן הבקשה המשלימה שהגישו המבקשים בהתאם להחלטתי עולה עוד כי בא-כוחם של המבקשים פנה ללשכה לסיוע משפטי להרחבת המינוי להגשתו של ערעור ביום 16.9.2013, וכן עולה מן הבקשה המשלימה ומן ההודעה שהגישה הלכה לסיוע משפטי כי תחילה הוגשה הבקשה ללשכה לסיוע משפטי במחוז תל-אביב-יפו, שם התעכב הטיפול בתיק מחמת תקלה, ולבסוף הופנו המבקשים ללשכה לסיוע משפטי במחוז צפון (בשל העתקת מקום מגורי המבקש 2). יומיים לאחר קבלת ההודעה כאמור, ביום 12.11.2013, נערכה פניה מתאימה ללשכה לסיוע משפטי במחוז חיפה ויומיים לאחר מכן הוגשה הבקשה המקורית להארכת מועד דנן, בה התבקשה ארכה של שישים ימים. בהמשך לכך, ביום 24.11.2013, הודע לבא-כוח המבקשים כי הלשכה לסיוע משפטי החליטה על הרחבת המינוי. בהודעה מטעמה תומכת הלשכה לסיוע משפטי בבקשתם של המבקשים, בהדגישה כי העיכוב לא נגרם בשל פגם בהתנהלות המבקשים עצמם.
2.
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו אין מקום להיעתר לבקשה, ובוודאי שלא למתן ארכה של שישים ימים, וזאת בין היתר נוכח עקרון סופיות הדיון והעובדה שהבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת הערעור; העובדה שהמינוי ניתן לייצוג המשיבים 2 ו-3 בלבד; וסיכויי הערעור שהגשתו מתבקשת, אשר לטענתו הינם נמוכים.
3.
עיינתי בחומר שבפניי ולאחר איזון בין כל השיקולים הצריכים לעניין החלטתי להיעתר לבקשה.
הטעם העומד ביסוד האיחור בהגשת ההליך נעוץ בצורך בקבלת מינוי מאת הלשכה לסיוע משפטי. בפסיקה נקבע לא אחת כי כאשר אדם נזקק לייצוג משפטי של הלשכה לסיוע משפטי והוא נתקל ב"מצוקת מועדים" בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכה לבין מינוי עורך דין מטעמה, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה וזאת נוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות (ראו: בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי , פסקה 2 (1.6.2009) (להלן: עניין טיסו )); בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון , פ"ד נד(4) 702 (2000)). עם זאת, בכל מקרה נתון על בית המשפט להפעיל שיקול דעת בהתחשב בכלל הנסיבות והשיקולים הרלבנטיים (ראו עניין טיסו , פסקה 2).
במקרה דנן שוקלת לחובת המבקשים העובדה שלא הגישו את הבקשה לבית משפט זה, ולו בכוחות עצמם, טרם חלוף המועד להגשת הערעור - מועד אשר חלף ביום 5.11.2013 - כי אם רק תשעה ימים לאחר שזה חלף, ביום 14.11.2013 (ראו: בש"א 3794/11 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (25.10.2011); בש"א 2052/13 ארחה נ' עוד ארז חבר, בתפקידו כמנהל מיוחד , פסקה 6 (9.4.2013)).
יחד עם זאת, ומבלי להביע כל עמדה ביחס לסיכויי ההליך לגופו, מצאתי שלא לחסום את דרכם של המבקשים לבית משפט זה, ובהקשר זה לקחתי בחשבון, בין היתר, את העובדה שמן הנתונים אשר צוינו בבקשה, בבקשה המשלימה ובהודעת הלשכה לסיוע משפטי עולה כי בא-כוח המבקשים פנה ללשכה לסיוע משפטי בבקשה להרחבת המינוי שלושה ימים לאחר מועד המצאת פסק-הדין לידיו, וכי גם לאחר שהופנה למחוז אחר פעל ללא שיהוי, ועוד טרם שקיבל מענה לפנייתו השנייה הגיש את הבקשה דנן; כי המבקשים לא זנחו לכל אורך התקופה את רצונם להשיג על ההחלטה; את העובדה שהעיכוב בהגשת ההליך נגרם בשל התקופה שלמן הפניה ללשכה לסיוע משפטי ועד למתן אישורה ובין היתר בשל תקלה שלה; את העובדה שמשך הזמן למן המועד האחרון להגשת ההליך ועד להגשת הבקשה הראשונה אינו ארוך מאוד (תשעה ימים); ואת העובדה שההליך אשר הגשתו מתבקשת הינו ערעור בזכות.
עם זאת יצוין כי לא ראיתי ליתן ארכה ממושכת כפי שנתבקשה, והצדק עם המשיב כי המבקשים לא העלו טעם המצדיק מתן ארכה כזו, ובנסיבות העניין יוגש הערעור בתוך 14 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידי המבקשים.
בשולי הדברים אציין כי שאלת חיובם של המבקשים בהפקדת עירבון ושיעורו תיבחן לאחר הגשת הערעור על ידם.
הבקשה מתקבלת, אפוא, כך שהמבקשים יגישו את הודעת הערעור בתוך 14 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיהם. המבקשים יציינו את דבר הארכה בפתח ההליך שיגישו ויצרפו החלטתי כנספח, והמזכירות תתייקה בתיקי השופטים.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, כ' בטבת תשע"ד (23.12.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת