בש"א 8461/17 אמנון גרדי נ. אטלנטיק ברוקר אינטרנשיונל יעוץ והשקעות בעמ

1.

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בת"א 32471-06-16 (להלן: ההליך הראשון ) המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו עם

הדיון בת"א 31998-10-16 (להלן: ההליך השני ) המתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון.

2.

לטענת המבקשים, התובענות מושא הבקשה מתנהלות כנגד נתבעים דומים ובעניין דומה. כן נטען כי השאלות המשפטיות המתעוררות בתובענות הינן דומות, כאשר אחת השאלות העיקריות שיש לברר היא שאלת החוקיות שבפעולת החברות הנתבעות, בשים לב לכך שחברות אלה מוחזקות על ידי בעל שליטה אחד – המשיב 3 בבקשה דנא, הוא גם נתבע המשותף לשתי התובענות. המשיבה 2 הביעה בתגובתה הכרה בקיומו של ממשק בין שתי התובענות והותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. המשיבים 3 ו-5, המיוצגים על ידי בא-כוח אחד, וכן המשיב 4, מתנגדים לבקשת האיחוד. לטענתם, עילות התביעה בשתי התובענות עוסקות בנושאים שונים באופן מהותי, כאשר בהליך הראשון נטען כנגד התנהלות המשיבה 1 לעניין אגרת חוב שהנפיקה לטובת המבקש 1, בעוד שבהליך השני נטען כנגד התנהלות המשיבה 2 בניהול כספי המבקש 2 במסחר מבוסס אלגוריתם. משכך, טוענים המשיבים 5-3, אף הדיון העובדתי והטענות המשפטיות הדורשות בירור בשתי התובענות שונים הם. לפיכך נטען שאין מקום לחשש מפני הכרעות סותרות בהליכים בעוד שאיחוד הדיון בתובענות עלול לסרבל ולהכביד על ניהולן.

3.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות ובתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית, במובן זה ששני ההליכים יישמעו בפני מותב אחד. על פני הדברים, דומה שעולות בתובענות שאלות משפטיות שיש ביניהן לכל הפחות השקה משמעותית. אמנם, בבקשה עצמה צוין כי ישנם הבדלים מסוימים באופן שבו פעלו החברות (המשיבות 2-1) לאורך תקופת ההשקעה כלפי המבקשים – שכל אחד מהם הינו התובע באחת מהתובענות שאיחודן מתבקש בבקשה דנא. לא נעלם מעיניי גם הקושי האפשרי שהעלו המשיבים 5-3 לעניין טיבן השונה של העילות הנטענות בכל אחת מהתובענות. אולם, ניכרת כאמור גם השקה משמעותית בין התובענות, בשים לב לכך שהמשיבה 2 היא חברת האם ובעלת המניות של המשיבה 1, ובשתיהן בעל שליטה משותף, הוא המשיב 3. בנוסף, בשתי התובענות נטען כנגד המשיבות 2-1 כי אלה פועלות ללא רישיון לניהול תיקי השקעות. ניכר שבית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' אלקלעי ) אף הוא התרשם כי עשויה להיות השקה בין העניינים, באשר בהחלטתו מיום 27.9.2017 הורה כי על המבקש 1 להגיש בקשה לאיחוד הדיונים בהליכים על מנת שיידונו בפני אותו מותב. יתכן, אפוא, שכל הכרעה בהליך אחד תשליך על האחר, וראוי כי בית המשפט ישקיף על הסכסוך כמכלול ויקבע את סדרי הדיון המתאימים לבירור המחלוקות, לפי חוכמתו (ראו למשל, בש"א 6454/16 ניו גלובל לנד בע"מ נ' בנק ירושלים בע"מ (7.9.2016); בש"א 122/17 ברק נ' מדינת ישראל – משרד התחבורה (11.1.2017)). בירור הדיון בפני אותו מותב יביא לייעול ההליכים ולחסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הנוגעים בדבר, ואף ימנע הכרעות שיפוטיות סותרות בשאלות המשותפות לשתי התובענות (בש"א 4956/17 חסארמה נ' פקיד שומה חיפה (13.7.2017)).

4.

אשר למותב שידון בהליכים, מצאתי כי הכף נוטה לטובת קיום הדיונים בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בפניו נשמע ההליך הראשון שהוא המוקדם בזמן והמצוי בשלב הדיוני המתקדם מבין השניים. אשר על כן, הדיון בת"א 31998-10-16 יועבר לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, כך שיידון לפני אותו מותב שהדיון בת"א 32471-06-16 קבוע לפניו .