בש"א 122/17 שי ברק נ. מדינת ישראל - משרד התחבורה

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בתובענות ב-ת"א 29515-11-15, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ת"א 4257-09-16 ו-ת"א 4317-09-16, המתנהלים בנפרד אך לפני אותו מותב, בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד – ולקיימם במאוחד בבית המשפט מרכז-לוד. יוער כי שתי התובענות הנדונות בבית המשפט מרכז-לוד הוגשו בתחילה לבית המשפט המחוזי בחיפה, והועברו לאחר שהתקבלו טענות חוסר סמכות מקומית.

המשיב 2 (להלן: המשיב ) הוא התובע בכל שלוש התובענות, כאשר המבקש 1 הוא הנתבע ב-ת"א 4317-09-16 (מחוזי – מרכז-לוד); המבקשים 4-2 הם הנתבעים ב-ת"א 4257-09-16 (מחוזי – מרכז-לוד); והמשיבה 1 היא הנתבעת ב-ת"א 29515-11-15 (מחוזי – תל אביב). בבקשה נטען כי עניינם של כל ההליכים בטענות של המשיב להפרת זכויות מתחום הקניין הרוחני, ביחס לספר שכתב העוסק בבחינות העיוניות ללימוד נהיגה; וכי יש מקום לאחד את הדיון לנוכח המסכת העובדתית המשותפת להליכים, שתצריך הבאת אותן ראיות ואותם עדים, והשאלות המשפטיות הזהות שהם מעוררים. נטען אפוא שאיחוד הדיון יביא לייעולו וימנע כפל התדיינות באותו עניין וסיכון למתן החלטות שיפוטיות סותרות, כמו גם חיסכון במשאבי הצדדים.

יצוין כי ההליכים מצויים בשלבים מקדמיים בלבד, כאשר ב-ת"א 4257-09-16 ו-ת"א 4317-09-16 (מחוזי – מרכז-לוד) טרם התקיימו דיונים כלשהם; וב-ת"א 29515-11-15 (מחוזי – תל אביב) התקיימה ישיבת קדם-משפט אחת. עוד יצוין כי בבקשה נכתב שהמשיבה 1 מסכימה לה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, איחוד הדיון לא יביא אלא לסרבולו, הואיל ולבד משאלת הפרת זכותו המוסרית של המשיב, המסכת העובדתית הטעונה בירור בכל אחד מן ההליכים שונה, וכך גם הראיות שיישמעו, היות שכל תובענה עוסקת באתר אחר במרשתת שאליו הועלו החומרים נושא התובענות. בנוסף נטען כי ההליך המתנהל בתל אביב מצוי בשלב דיוני מתקדם יותר, לאחר שנקבע מועד לישיבת הוכחות; כי הנסיון מלמד שאיחוד דיונים בנושאי קניין רוחני מביא להתמשכות ההליכים; וכי התנהלותם של המבקשים והמשיבה 1 רצופה פגמים דיוניים, הן בהליכים העיקריים והן בגדרי הבקשה דנן.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית, במובן זה ששלושת ההליכים יישמעו בפני מותב אחד. על פני הדברים, יסודם של שלושת ההליכים באותה מערכת עובדות, שעיקרה העלאת החומרים הנדונים לאתר המרשתת של המשיבה 1, משנטען בבקשה כי "שם פורסם הספר אף בקובץ הניתן להורדה לכל המעוניין", וכי המשיבה 1 "עודדה את הציבור לעשות בו שימוש". כן דומה שעולות בשלוש התובענות שאלות משפטיות שיש ביניהן לכל הפחות השקה משמעותית, בעניין זכויותיו של המשיב שהופרו אם הופרו בגדרי פרסום החומר כאמור. הגם שטרם הוגשו כתבי הגנה ב-ת"א 4257-09-16 ו-ת"א 4317-09-16 (מחוזי – מרכז-לוד), מבקשות שהגישו המבקשים בגדרי הליכים אלה עולה כי הם טוענים שהזכויות הנדונות שייכות למשיבה 1. דומה אפוא שכל הכרעה בהליך אחד יכול שתשליך על האחר, וראוי כי בית המשפט ישקיף על הסכסוך כמכלול, ויקבע את סדרי הדיון המתאימים לבירור המחלוקות, לפי חוכמתו (ראו למשל, בש"א 6454/16 ניו גלובל לנד בע"מ נ' בנק ירושלים בע"מ

(7.9.2016)). יוער כי ההבדלים הדיוניים בין ההליכים אינם משמעותיים, ואף לא מצאתי ממש בטענות הנוספות שמעלה המשיב.

התוצאה היא שאני מורה על העברת הדיון ב-ת"א 29515-11-15 (מחוזי – תל אביב) לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בפני אותו מותב שקבועים לפניו הדיונים ב-ת"א 4257-09-16 ו-ת"א 4317-09-16, והוא שיחליט כיצד לנהוג בהם.