פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
994/18
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקשים:
1. עינב לוין
2. גבריאל לוין
נ ג ד
המשיב:
מורן אשכנזי
בקשה לאיחוד הדיון בתובענות
בשם המבקשים:
בשם המשיב:
עו"ד עמוס תיבי
עו"ד עמיר דרורי
החלטה
1.
לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) , להורות על איחוד הדיון בת"א 40739-01-17 (להלן: תביעת תל אביב-יפו ) המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו עם הדיון בת"א 33010-07-17 (להלן: תביעת ירושלים ) המתנהל בבית משפט השלום בירושלים.
2.
המבקשים העסיקו את המשיב כמפקח בנייה וכ-"פרוייקטור" לשם הקמת ביתם. ביום 18.1.2017 הגישו המבקשים תביעה כספית כנגד המשיב, היא תביעת תל אביב-יפו, בטענה כי הלה מעל בכספיהם וגרם לליקויי בנייה בביתם. המשיב, מצדו, הגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד במסגרתם טען, בין היתר, כי המבקשים חבים לו פיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע ) . ביום 16.7.2017, בעוד תביעת תל אביב-יפו תלויה ועומדת, הגיש המשיב תביעה נפרדת כנגד המבקשים, היא תביעת ירושלים, שעילתה אף היא בעוולות מכוח חוק איסור לשון הרע. המבקשים עתרו לסילוק תביעת ירושלים על הסף, בטענה לקיומו של הליך תלוי ועומד באותו עניין. בתגובה, עתר המשיב למחיקת הסעיפים בכתב התביעה שכנגד (בתביעת תל אביב-יפו) העוסקים בחוק איסור לשון הרע, כך שעתה עסקינן, על פניו, בשתי תובענות שעילותיהן נפרדות ושונות זו מזו.
3.
לטענת המבקשים יש להורות על איחוד הדיון בהליכים מאחר שאלה מתנהלים בין אותם צדדים ונסבים על אותה מסכת עובדתית, כך שבשניהם תתבררנה שאלות עובדתיות משותפות והחלטה בכל אחד מהם צפויה להשפיע על האחר. לפיכך, טוענים המבקשים, דיון בשני ההליכים במקביל עשוי להביא להכרעות סותרות והוא אינו רצוי אף מבחינת שיקולי יעילות המערכת. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, עילת התביעה בתביעת ירושלים קמה לאחר שהגיש את כתב התביעה שכנגד בתביעת תל אביב-יפו ולפיכך, אף ששני ההליכים נסבים על סכסוך אחד, הרי שמדובר בפרשות נפרדות ובעילות תביעה שונות שאותן יש לנהל בנפרד.
4.
לאחר עיון במסמכים שהוגשו ובתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית, במובן זה ששני ההליכים יישמעו בפני מותב אחד. על פני הדברים, דומה שעולות בתובענות שאלות משפטיות שיש ביניהן לכל הפחות השקה משמעותית, באשר שני ההליכים יסודם במחלוקות עובדתיות הנוגעות לאופן התנהלותם של הצדדים במסגרת מימוש החוזה ביניהם. ניכר שבית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת
ח' קלוגמן ) אף הוא התרשם כי עשויה להיות השקה בין העניינים, באשר בהחלטתו מיום 17.12.2017 ציין ש" יתכן, כי דרך המלך במקרה דנן הייתה לאחד את שני התיקים ".
5.
יתכן, אפוא, שהכרעה בהליך אחד תשליך על האחר, וראוי כי בית המשפט ישקיף על הסכסוך כמכלול ויקבע את סדרי הדיון המתאימים לבירור המחלוקות, לפי חוכמתו (בש"א 6454/16 ניו גלובל לנד בע"מ נ' בנק ירושלים בע"מ (7.9.2016); בש"א 122/17 ברק נ' מדינת ישראל – משרד התחבורה (11.1.2017)). בירור הדיונים בפני אותו מותב יביא לייעול ההליכים ולחסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הנוגעים בדבר, ואף ימנע הכרעות שיפוטיות סותרות בשאלות המשותפות לשתי התובענות (השוו: בש"א 7168/09 אוטודוקס צבעים בע"מ נ' מארי (14.12.2009); בש"א 4956/17 חסארמה נ' פקיד שומה חיפה (13.7.2017)). בנוסף, באופן זה יתאפשר למותב הדן בהליכים לבחון אם שיקולים של יעילות בהקצאת הזמן השיפוטי ושיקולים הנוגעים למניעת הכרעות סותרות מקימים צורך באיחוד ההליכים, לפי תקנה 520 לתקנות (השוו: בש"א 680/13 מדינת ישראל – מנהל מקרקעי ישראל נ' נאות בית וגן
(14.2.2013)).
אשר על כן, הדיון בת"א 33010-07-17 יועבר לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, כך שיידון לפני אותו מותב שהדיון בת"א 40739-01-17 – הוא המוקדם בזמן והמצוי בשלב הדיוני המתקדם מבין שני ההליכים – קבוע לפניו. בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.
ניתנה היום, ה' באדר התשע"ח (20.2.2018).
ש ו פ ט