בש"א 9719/17 תדיראן מוצרי צריכה וטכנולוגיה בע"מ נ. אנט רוזנברג

1.

לפניי שתי בקשות נפרדות שהוגשו לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להורות על העברת הדיונים בת"א 45177-04-17 (בית משפט השלום בראשון לציון) (להלן: הבקשה הראשונה ) ובת "א 33254-01-17 (בית משפט השלום ברמלה) (להלן: הבקשה השנייה ) לבית משפט השלום בתל אביב-יפו ועל איחודם שם עם הדיון בת"א 27790-04-11 (להלן: ההליך העיקרי ) במסגרתו מתבררות במאוחד מספר תובענות בעניינה של המבקשת.

2.

בהמשך להחלטתי מיום 21.12.2017, הגישה המבקשת את עמדת בית המשפט הדן בהליך העיקרי (כב' השופטת א' אור-אליאס ) ביחס למבוקש בשתי בקשותיה, שם נקבע בהחלטה מיום 24.12.2017 כי " הבקשות לאיחוד מוצדקות ". משניתנה הסכמת בית המשפט כאמור, יש מקום לדון בבקשות לגופן. הבקשות הוגשו אמנם בנפרד, אך למעשה מובאים בהן טעמים כמעט זהים ולפיכך אתייחס אליהן במאוחד. לטענת המבקשת, במסגרת ההליך העיקרי מתנהלות מספר תובענות שאוחדו זה מכבר העוסקות כולן באירועים שונים של התלקחות מזגנים מתוצרתה. בכל התובענות המתנהלות נגדה, הן במסגרת ההליך העיקרי והן בהליכים מושא הבקשות דנא, טוענת המבקשת כי הוגשו על ידה הודעות לצדדים שלישיים – הם המשיבים 5-4 בבקשה הראשונה והמשיבים 4-3 בבקשה השנייה. עניינן של ההודעות האמורות במחלוקת הנוגעת לכיסוי הביטוחי לו טוענת המבקשת כי היא זכאית במסגרת פוליסת הביטוח שלה אצל הצדדים השלישיים. לפיכך, טוענת המבקשת, ההליכים שאיחודם מתבקש כוללים צדדים משותפים ועתידות להתברר במסגרתם שאלות משותפות של עובדה ומשפט.

3.

הבקשה השנייה הוגשה בהסכמה חלקית, כאשר המשיבות 4-2 מסכימות לבקשה בעוד שהמשיבה 1 מתנגדת לה. לטענת המשיבה 1 בבקשה השנייה (להלן: המשיבה 1 ) , העילה לבקשת האיחוד מטעם המבקשת מסתכמת בכך שאירועי השריפה בהליכים השונים נגרמו כתוצאה מהתלקחות מזגנים מתוצרת המבקשת. אלא שלשיטת המשיבה 1, בכך אין די כדי להביא לאיחוד ההליכים, שכן מדובר באירועים נפרדים ובמזגנים מדגמים ומשנות ייצור שונות. עוד טוענת המשיבה 1 כי המחלוקת בינה לבין המבקשת היא נזיקית בעוד שהמחלוקת בין המבקשת לבין הצדדים השלישיים נוגעת לענייני ביטוח, וכי איחוד ההליך מושא הבקשה עם ההליך העיקרי יביא לסחבת ול"עינוי" עבור המשיבה 1.

4.

הבקשה הראשונה הוגשה בהסכמת הצדדים לה. משכך, ונוכח הטעמים המופיעים בה, דין הבקשה הראשונה להתקבל. לאחר עיון בתגובת המשיבה 1, סבורני כי אף דין הבקשה השנייה להתקבל. לא נעלמו מעיניי הקשיים שהעלתה המשיבה 1 בדבר השוני האפשרי בנסיבות בין ההליכים השונים ובדבר העיכוב שעשוי להביא איחוד הדיונים ביחס להליך שהיא צד לו לנוכח מורכבותו של ההליך העיקרי. אולם, על פני הדברים, דומה שעולות בהליכים השונים שאלות עובדתיות ומשפטיות שיש ביניהן לכל הפחות השקה משמעותית. ניכר שבית המשפט הדן בהליך העיקרי אף הוא התרשם כי עשויה להיות השקה בין העניינים, באשר בהחלטתו מיום 24.12.2017 קבע כי הבקשות שהגישה המבקשת מוצדקות. יתכן, אפוא, שכל הכרעה בהליך אחד תשליך על האחר, וראוי כי בית המשפט ישקיף על הסכסוכים כמכלול (ראו למשל, בש"א 6454/16 ניו גלובל לנד בע"מ נ' בנק ירושלים בע"מ (7.9.2016); בש"א 122/17 ברק נ' מדינת ישראל – משרד התחבורה (11.1.2017)). איחוד הדיונים יביא גם לחסכון בזמן שיפוטי וימנע הכרעות שיפוטיות סותרות בשאלות המשותפות להליכים השונים (בש"א 4956/17 חסארמה נ' פקיד שומה חיפה (13.7.2017)).

5.

אשר על כן, הדיונים בת"א 45177-04-17 (בית משפט השלום בראשון לציון) ובת "א 33254-01-17 (בית משפט השלום ברמלה) יועברו לבית משפט השלום בתל אביב-יפו ויאוחדו שם עם הדיון בת"א 27790-04-11.