בש"א 8568/15 איתן אבולפיה נ. אלי קורן אבולפיה

1.בהחלטה מיום 6.1.2016 התבקש המערער להגיש הבהרה ביחס למועד הגשת ההליך, וכן ביחס להחלטה כלפיה מופנה ההליך.

המערער הגיש מספר בקשות ארכה להגשת ההבהרה, ולבסוף הוגשה היא ביום 7.2.2016, בצירוף בקשת ארכה נוספת. הצדק עם המשיבים כי יש להצר על הזמן הממושך אשר חלף עד להגשת ההתייחסות הנדרשת וכי ראוי היה לעשות כל מאמץ להגישה קודם לכן, ובנוסף לבקשת הארכה לא צורף אישור רפואי (גם לא יום לאחר מועד הגשתה, בניגוד לאמור בה). יחד עם זאת, משהוגשה לבסוף ההבהרה מצאתי לקבלה לרישום ולעיין בה לגופה.

2.בא-כוח המערער הבהיר כי הערעור נסב על ההחלטה מיום 2.11.2015 וכי זו הומצאה לידיו ביום 22.11.2015 בדואר, ועל כן, כך טוען הוא, הערעור אשר הוגש ביום 13.12.2015 הוגש טרם חלוף המועד להגשתו.

ואולם, על פי מערכת ניהול התיקים ההחלטה מיום 2.11.2015 נשלחה למשרדו של בא-כוח המערער באמצעות הפקסימיליה ביום 3.11.2015, וכאשר מזכירות בית המשפט התקשרה לוודא שההחלטה הגיעה ליעדה הודיע בא כוח המערער כי "אינו מאשר טלפונית". גם בהבהרה שהגיש בא-כוח המערער ציין הוא כי "הח"מ אינו יכול לאשר פקס שלא ראה כשהוא אינו במשרדו".

קיים קושי בטענה זאת. בית המשפט רשאי להמציא לבאי-כוחם של בעלי הדין החלטות באמצעות הפקסימיליה (הוראת תקנה 497א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), ואיני סבורה שעורך דין יכול לבטל ולאיין דרך המצאה זו על ידי החלטה חד צדדית לפיה הוא אינו מאשר (ואף אינו מכחיש) שהחלטה הגיעה למשרדו באמצעות הפקסימיליה, ו"לקנות" זמן נוסף על ידי המתנה למשלוח ההחלטה בדואר. ככל שעת התקשרה המזכירות לא היה בא-כוח המערער במשרדו, יכול היה הוא לבדוק האם ההחלטה הגיעה למשרדו כאשר שב למשרד, ולא לבטל מטעם זה את המשלוח כלא היה.

עוד יצוין כי מכל מקום המצאה באמצעות הפקסימיליה אינה מותנית בעריכת תרשומת על הודעה טלפונית, אלא שאם לא נערכה תרשומת כאמור "לא יראו את כתב בי-הדין ששלח ככתב בי-דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, אם הגיש עורך הדין הנמען תצהיר בדבר אי-קבלת כתב בי-הדין בפקסימילה " (הוראת תקנה 497א(א1) לתקנות הנ"ל. ראו למשל: רע"א 6614/14 חיו נ' עירית הרצליה (7.12.2014)). להבהרה שהגיש בא-כוח המערער לא צירף הוא תצהיר הכולל הצהרה שההחלטה דנן לא הגיעה למשרדו באמצעות הפקסימיליה במועד בו נשלחה. על כן נראה כי יש לראות את המועד בו נשלחה ההחלטה באמצעות הפקסימיליה, 3.11.2015, כמועד ההמצאה אשר ממנו יש למנות את הימים להגשת ההליך.

ניתנת למערער הזדמנות להגיש התייחסותו לאמור לעיל ולהבהיר מדוע על רקע האמור אין למחוק את הערעור שהגיש מחמת איחור בהגשתו. התייחסות המערער תוגש עד ליום 3.3.2016.

3.בשולי הדברים אעיר כי איני רואה להתייחס לחלופי הטענות הקשות בין באי-כוח הצדדים, ויש להצר על העלאתן של אותן טענות אשר אין בהן כדי לקדם את בירור הנושאים שעל הפרק באופן ענייני.