פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
8568/15
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערער:
איתן אבולפיה
נ ג ד
המשיבים:
1.
אלי קורן אבולפיה
2. רפאל רפי אבולפיה
3. רות אהרונוב אבולפיה
4. עו"ד אבי אברמוביץ
5. הכונס הרשמי
הודעות
ובקשות הצדדים מיום 3.3.2016,
מיום
6.3.20165, מיום 27.3.2016 ומיום 28.3.2016
החלטה
1.ההליך שבכותרת מופנה כלפי החלטת כב' הרשם ג' לובינסקי מיום 2.11.2015 ברע"א 5648/15. ההליך התקבל לרישום, אך על פני הדברים התעוררה שאלה בנוגע למועד הגשתו וזאת כיוון שבהחלטה נוספת שניתנה בידי כב' הרשם לובינסקי ביום 18.11.2015 (בה הורה על מחיקתה של רע"א 5648/15) צוין כי ההחלטה מיום 2.11.2015 "שוגרה למבקש באמצעות הפקסימיליה ותוכנה אף נמסר לבא כוח המבקש טלפונית על ידי מזכירות בית המשפט עוד ביום 3.11.2015", ואילו הערעור הוגש אך ביום 13.12.2015. על רקע זה התבקש המערער להבהיר על איזו החלטה מבקש הוא להשיג והאם לא חלף המועד להגשת הערעור על ההחלטה מיום 2.11.2015.
בתגובה שהגיש המערער, לאחר מספר ארכות שניתנו לו, טען הוא כי המועד להגשת הערעור על ההחלטה מיום 2.11.2015 טרם חלף שכן החלטת כב' הרשם לובינסקי הומצאה לידיו בדואר ביום 22.11.2015. מטיעוני המערער עולה כי בא-כוחו אינו מכחיש שמזכירות בית המשפט התקשרה אליו על מנת לאשר כי ההחלטה התקבלה במשרדו באמצעות הפקסימיליה עוד ביום 3.11.2015, אלא שהוא הודיע כי אינו במשרדו וכי "אינו מאשר טלפונית". כפי שציינתי בהחלטתי מיום 24.2.2016 עמדה זו מעוררת קושי, שכן עורך דין אינו יכול לאיין את אחת מדרכי ההמצאה הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) על ידי החלטה חד צדדית כי הוא אינו מאשר קבלת מסמכים באמצעות הפקסימיליה.
2.במענה לאמור בהחלטתי הגיש המערער ביום 3.3.2016 "הבהרה ובקשה לשינוי החלטה", בה טוען הוא כי אין מקום להחיל לגביו את הוראות תקנה 497א לתקנות סדר הדין האזרחי (אליה הפניתי בהחלטתי מיום 24.2.2016) שכן, כך נטען, לא התקיימו התנאים הקבועים בתקנה - להחלטה אשר נשלחה בפקסימיליה לא צורף "דף פתיחה", ובסיום הכיתוב בכל עמוד לא מופיעה חתימת השולח.
יש לתמוה על תגובה זו, שכן מבלי להדרש לשאלה העובדתית האם התקיימו בענייננו אותם שני תנאים, העיקר שאמור היה להכלל בתגובה שהגיש בא-כוח המערער חסר בה. דהיינו, הבהרה האם ההחלטה מיום 2.11.2015 אכן הגיעה במלואה למשרדו באמצעות הפקסימיליה ביום 3.11.2015. יצוין בהקשר זה כי גם אם תנאי תקנה 497א לתקנות סדר הדין האזרחי אינן חלות בענייננו ככתבן וכלשונן, הרי שעל מנת להכריע בשאלה הממוקדת שהתעוררה לעניין עיתוי הגשת הערעור, היה על המערער לפרוש תמונה עובדתית מלאה ומפורטת בעניין זה. כך מחייב תום הלב הדיוני. אוסיף כי גם בבקשה-הבהרה הנוספת שהגיש המערער ביום 27.3.2016 הצהיר בא-כוחו כי "ההחלטה לא הומצאה לי באמצעות הפקס אלא באמצעות הדואר". כלומר המערער עומד על מועד ההמצאה כדין לפי שיטתו שלו, ולא נותן מענה ענייני לשאלה הפשוטה האם ההחלטה הגיעה בפועל למשרדו באמצעות הפקסימיליה ביום 3.11.2015 (בין אם יש לראות במשלוח זה המצאה כדין ובין אם לאו).
יצוין בהקשר זה כי אם ההחלטה הגיעה בפועל למשרדו של בא-כוח המבקש במלואה, וגם אם תתקבל הטענה כי בשל החסר בדף הפתיחה ובחתימת השולח בסיום הכיתוב אין מדובר בהמצאה כדין, הרי שנסיבות העניין בכללותן עשויות, על פניהן, לבסס מסקנה כי יש למנות את המועד להגשת ההליך למן מועד הידיעה - הוא מועד קבלת ההודעה מן המזכירות וקבלת ההחלטה בפועל במשרדו של בא-כוח המערער באמצעות הפקסימיליה.
כאמור המערער אינו חולק על כך שכבר ביום 3.11.2015 קיבל הודעה על דבר ההחלטה מיום 2.11.2015, ועל כן דבר הינתנה היה ידוע לו. השאלה שנותרה לבירור היא אפוא האם גם נימוקי ההחלטה הועברו למשרדו ולידיעתו או שמא אך ידע על עצם קיום ההחלטה אולם ההחלטה על נימוקיה הגיעה לידיו רק בדואר.
3.בנסיבות העניין אתן לבא-כוח המערער הזדמנות נוספת להגיש התייחסות קצרה נוספת מטעמו לעניין ולהבהיר: א. האם ההחלטה מיום 2.11.2015 הגיעה בפועל למשרדו ביום 3.11.2015 באמצעות הפקסימיליה (גם אם אין מדובר לשיטתו בהמצאה כדין); ב. מדוע אין מקום, בהתחשב בחובת תום הלב הדיונית, למנות בענייננו את הימים להגשת ערעור על ההחלטה מיום 2.11.2015 למן מועד הידיעה על ההחלטה? ג. כן מתבקשת עמדת המבקש מדוע בהתחשב בכך שרע"א 5648/15 נמחקה בהחלטה מיום 18.11.2015, לא היה מקום להפנות את הערעור כלפי אותה החלטה (דבר המייתר למעשה את כל הדיון בשאלת מועד המצאת ההחלטה מיום 2.11.2015). בין היתר יבהיר המבקש בהקשר זה מתי הומצאה לו ההחלטה מיום 18.11.2015 והאם ידע עליה במועד הגשת הערעור דנן.
תגובת המערער כאמור לעיל (אשר תגובה בתצהיר) תוגש עד ליום 17.4.2016 .
4.בשולי הדברים ראיתי להתייחס לעניין נוסף. המשיבים עמדו בבקשתם מיום 28.3.2016 על כך שהמערער עוקף את הנחיות נשיאת בית המשפט העליון, המחייבות לציין את עמדת הצד שכנגד (סעיף 8 להנחיות מיום 1.11.2010). יש ממש בטענת המשיבים כי העובדה שהמערער מציין בבקשותיו כי "הצד שכנגד כבר הודיע מזמן כי הוא מתנגד לכל בקשה של המבקש-המערער וכך יש לראות את עמדתו גם ביחס לבקשה זו" אינה עונה אחר הכלל הקבוע בהנחיות וכי המערער לא רשאי לפטור עצמו מן הצורך לפנות למשיבים לקבלת עמדתם לגבי כל בקשה שבוחר הוא להגיש. בא-כוח המערער מתבקש לעמוד בהוראות הנחיות הנשיאה במקרים עתידיים, והמזכירות מתבקשת שלא לקבל לרישום כתבי בי-דין אשר אינם עולים בקנה אחד עם ההנחיות.
עוד אציין כי הצדדים הגישו תגובות ובקשות שונות ובנסיבות העניין מצאתי לעיין בכל טענות הצדדים ולהתיר את הגשת כתבי הטענות, על מנת לקדם את הטיפול הענייני בהליך זה.
ניתנה היום, כ"ז
באדר ב התשע"ו (6.4.2016).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת