בש"א 9024-23 בש"א 9024-23

לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ס' אופק) בתמ"ש 41579-04-23 מיום 10.12.2023, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לפסלות המותב שדן בעניינו (להלן: ההחלטה).

הבקשה דנא הוגשה ביום 24.12.2023, שהוא המועד האחרון להגשת הערעור על ההחלטה, ובגדרה עתר המבקש לארכה של 14 ימים להגשת הערעור. בבקשה טוען המבקש כי הוא אינו יכול לייצג את עצמו בהליך בשל קשיי שפה, וכי פנה לקבלת ייצוג משפטי באמצעות מתנדבים בעמותת "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", ואולם בעת הזו "אין מתנדב זמין" לשם ייצוגו.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי היא אינה מעלה "טעם מיוחד" המצדיק להיעתר לה.

לאחר העיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

כפי שצוין בהחלטה בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים, הגשת בקשת ארכה במועד האחרון להגשת ההליך הערעורי מונעת מבית המשפט לדון בבקשה כראוי ולהחליט על דחייתה תוך שמירת האפשרות למבקש להגיש את ערעורו במועד, במידה ואין הצדקה מתאימה להיעתר לה (ראו: בש"א 952/23 פלוני נ. פלוני (13.02.2023); וראו גם: בש"א 7625/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (21.11.2022); בש"א 606/23 פדיאר נ' פוזיילוב, פסקה 6 (26.1.2023)). במקרה הנדון המבקש לא ציין בבקשתו מדוע הבקשה דנא הוגשה במועד האחרון להגשת הערעור, כאשר על פני הדברים, הנסיבות שבגינן נדרשת הארכה היו בידיעת המבקש (או יכולות היו להיות בידיעתו) קודם לכן. די בכך כדי להורות על דחיית הבקשה.

עוד אציין כי הטענות העובדתיות בבקשה נטענו באופן כללי בלבד ולא נתמכו בתצהיר או במסמכים אחרים, וכי מתשובת המשיבה עולה כי המבקש מיוצג בהליכים קמא (פסקה 5 לתשובת המשיבה). על רקע האמור, לא הובהרו טענותיו של המבקש בדבר היעדר יכולת לשאת במימון ייצוג משפטי ולא הובהר מדוע באי-כוחו בהליכים קמא נמנעו מלייצגו בהליך הערעורי הנדון. אשר על כן, לא מצאתי כי המבקש הוכיח קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק להיעתר לבקשה.

לנוכח כל האמור לעיל, ובשים לב לגישה הזהירה והמצמצמת הננקטת בבחינת בקשות למתן ארכה להגשת ערעור פסלות (ראו: בש"א 952/23 פלוני נ. פלוני, פסקה 6 (9.3.2023)), דין הבקשה להידחות.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ש"ח.