בש"א 9141-23 בש"א 9141-23

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"ק 10306-10-23 המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בנצרת, עם הדיון בת"ק 706-12-23 המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, הדיון בת"ק 8821-12-23 המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, הדיון בת"ק 25265-12-23 המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, הדיון בת"ק 44035-11-23 המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, והדיון בת"ק 4364-11-23 המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, כך שהדיון המאוחד יתנהל באחד מבתי משפט השלום במחוז תל אביב או במחוז מרכז.

2.כעולה מהבקשה ומנספחיה, ששת ההליכים שאיחודם מתבקש הוגשו נגד המבקשת בגין נזקים שלפי הנטען נגרמו לתובעים, המשיבים לבקשה, כתוצאה מאיחור במסירת דירות שרכשו מן המבקשת בפרויקט בנייה ברעננה. המבקשת טוענת כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. עוד נטען כי כלל ההליכים נמצאים בשלב מקדמי, וכי המשיבים כולם מתגוררים באזור גוש דן. בבקשה צוין כי לאחר שיאוחד הדיון בהליכים, ולנוכח הסכומים המצטברים של התביעות, תידרש העברת הדיון המאוחד לבית משפט השלום.

3.המשיבים 6-1 ו-12-9 מתנגדים לבקשה. בעיקרם של דברים, נטען כי התביעות הוגשו לבית המשפט לתביעות קטנות, במטרה לקיים דיון פשוט, מהיר ויעיל, ולחסוך את העלויות הכרוכות בניהול תביעה בבית משפט השלום. כן נטען כי על אף הזהות בעילת התובענות, הסיבות לאיחור הנטען אינן זהות, כמו גם הנזק שנגרם לתובעים השונים. המשיבים 8-7 לא מסרו את תגובתם לבקשה, חרף החלטת בית משפט זה מיום 17.1.2024.

4.בתשובתה לתגובות המשיבים, טענה המבקשת כי שמירה על תכלית הליך התביעה הקטנה אינה מהווה שיקול בלעדי, וכי במקרה דנן, שמיעת התביעות בהליך קצר בפני בית משפט לתביעות קטנות, לא יאפשר למבקשת להעלות את טענות הגנתה באופן ראוי. זאת, משעה שמדובר בסכסוכים כספיים בסכום של מיליוני שקלים, ובשל היקף העדויות, הראיות והמומחים הנדרש בתיקים אלה. עוד נטען כי יש לדחות את טענות המשיבים לפיה איחוד התובענות יביא להכבדה בהליך, שכן כלל התובעים מתגוררים באזור המרכז, והתובענות כולן נמצאות בשלב מקדמי, מבלי שהוגשו בהן כתבי הגנה. בהקשר זה נטען, כי לנוכח מקום מושבה של המבקשת, הסמכות המקומית לדון בתובענות דנן נתונה לבית משפט במחוז הצפון, ועל כן איחוד הדיונים המבוקש אך יקל עם המשיבים, ויאפשר להם לנהל את תביעתם בסמוך למקום מגוריהם.

5.לאחר עיון בבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

נקבע לא אחת, כי תכליתו של הליך התביעה הקטנה היא לאפשר לאזרח ולצרכן הבודד לנהל הליך פשוט, זול ומהיר. בשים לב לאמור, נקבע כי מקום בו עסקינן בבקשה לאיחוד דיון בתביעות קטנות שהוגשו לבתי משפט שונים, יש ליתן משקל של ממש להכבדה העלולה להיגרם לתובעים כתוצאה מאיחוד הדיון (ראו והשוו: בש"א 5889/23 עיריית רעננה נ' קבילו, פסקה 5 (23.8.2023); בש"א 538/23 צ'לבין נ' שוקורוב (26.1.2023); בש"א 8548/16 טוטוקרד 5 בע"מ נ' קיפרווסר (14.11.2016)).

בנסיבות ענייננו, אינטרס התובעים בניהול הליך נפרד, פשוט ומהיר גובר על אינטרס המבקשת בקיום דיון מאוחד בכלל ההליכים. איחוד הדיון בתובענות, אשר במרביתן כבר נקבע מועד לדיון, יכביד על התובעים ויעכב את בירור תביעותיהם. במצב דברים זה, ברי כי איחוד הדיון אינו עולה בקנה אחד עם המטרות לשמן נועד ההליך הייחודי של תביעה קטנה. בהקשר זה יוער, כי טענת המבקשת שלפיה הליך של תביעה קטנה לא יאפשר לה להעלות את טענותיה באופן ראוי, אין מקומה בבקשה לאיחוד תובענות. דברים אלה נכונים גם באשר לטענת המבקשת בכל המתייחס לסמכות המקומית לדון בתובענות.

הבקשה נדחית איפוא.