פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
2568/21
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים
2. בית הדין הרבני האזורי בירושלים
3. פלוני
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך; תשובת המשיב 3 מיום 21.4.2021
החלטה
זוהי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דינו של בית משפט זה מיום 25.3.2021 בבג"ץ 875/21 (להלן: פסק-הדין ). בפסק-הדין נדחתה על הסף עתירה שהגישה המבקשת כנגד פסק-דינו של בית הדין הרבני הגדול במסגרת הליך שהתנהל בין העותרת למשיב 3.
בקשת הארכה מנוסחת באופן לקוני ביותר. כל שנאמר בה הוא שפסק-הדין נשלח לבאת-כוח המבקשת ביום 30.3.2021 – במהלך פגרת הפסח – ונצפה על ידה לאחר תום הפגרה, וכי בשל חשיבותו וחידושו של פסק-הדין מוצדק לקיים לגביו דיון נוסף.
המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין (ראו, תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984). על פי פסיקתו העקבית והמושרשת של בית משפט זה, מניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק-הדין ולא ממועד המצאתו (ראו מבין רבים, בש"א 6993/14 שגב נ' שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ (4.11.2014) והאסמכתאות שם ). כמו כן, על פי פסיקתו של בית משפט זה ימי הפגרה נמנים במניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף (ראו, בש"א 6927/11 רוכמן נ' קיבוץ מענית , פיסקאות 11-10 (24.1.2012); בש"א 7622/12 לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ , פיסקה 5 (11.11.2012)). בנסיבות אלה המועד האחרון להגשת הבקשה לדיון נוסף היה בענייננו ביום 11.4.2021, ואילו הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 14.4.2021, ובגדרה עותרת המבקשת להארכת המועד עד ליום 18.4.2021.
לאחר עיון בבקשה, המנוסחת כאמור באופן לקוני ונעדרת פירוט ממשי, ובשים לב לגישה הקפדנית והמצמצמת שלפיה נבחנות בקשות להארכת מועד להגשת בקשה דיון נוסף, באתי לכלל מסקנה כי הבקשה אינה מגבשת "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת. יובהר כי טעות שבדין אכן עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד לנקיטה בהליך. אולם, בענייננו הבקשה חסרה פירוט באשר למאמצים שנעשו על-ידי המבקשת או באת-כוחה כדי לברר את הכללים והמועדים החלים בכגון דא (ראו, בש"מ 6229/11 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה (10.1.2012)). אף לא ניתן הסבר מדוע המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה להארכת מועד עד לאחר חלוף המועד להגשת הבקשה לדיון נוסף, ומדוע לא הוגשה בקשה להארכת מועד מיד לאחר שנודע לבאת-כוח המבקשת, לטענתה, על דבר מתן פסק-הדין.
זאת ועוד, הליך של בקשה לדיון נוסף מיועד, מעצם טיבו וטבעו, לבירור סוגיות מורכבות וחרף זאת קבע המחוקק סד זמנים קצר להגשתו. מכך נובע, כי ככלל בעל דין נדרש להגיש את הבקשה במועד הקבוע בדין גם אם לשיטתו יש חשיבות וחידוש בפסק-הדין מושא הבקשה לדיון נוסף (כפי טענת המבקשת במקרה דנן). אוסיף עוד כי מאחר שפסק-הדין מושא הבקשה לדיון נוסף מחזיק שלושה עמודים בלבד ובגדרו נדחתה למעשה עתירת המבקשת על הסף, ברי כי אין מדובר בהליך נרחב או מורכב באופן חריג.
הבקשה להארכת מועד נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיב 3 בסך של 500 ש"ח.
ניתנה
היום, ט"ו באייר התשפ"א (27.4.2021).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם