החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 2568/21 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דין של בית המשפט העליון בבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דין בבג"ץ. נקבע כי המועד נמנה מיום מתן פסק הדין, כולל ימי הפגרה. הבקשה הלקונית, ללא פירוט מאמצים לבירור המועדים והשתהות בהגשתה, לא גיבשה טעם מיוחד.

העובדות

המבקשת הגישה עתירה שנדחתה על הסף בבג"ץ. פסק הדין נשלח לבאת-כוחה במהלך פגרת הפסח ונצפה לאחר תום הפגרה. בקשת הדיון הנוסף הוגשה לאחר המועד, והבקשה להארכת מועד נוסחה בלקוניות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מהווה טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בקשה לקונית שאינה מפרטת את המאמצים לבירור המועדים?
  2. 2.האם מניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף נמנה ממועד מתן פסק הדין או ממועד המצאתו, וכיצד נמנים ימי הפגרה?

הלכות

  1. 1

    מניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק הדין ולא ממועד המצאתו, וימי הפגרה נמנים במניין.

    ״מניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק-הדין ולא ממועד המצאתו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טעות שבדין עשויה להוות טעם מיוחד להארכת מועד, אולם בקשה לקונית החסרה פירוט למאמצים לבירור המועדים אינה מגבשת טעם מיוחד.

    ״יובהר כי טעות שבדין אכן עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד לנקיטה בהליך״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    ככלל בעל דין נדרש להגיש את הבקשה לדיון נוסף במועד הקבוע בדין גם אם לשיטתו יש חשיבות וחידוש בפסק-הדין.

    ״ככלל בעל דין נדרש להגיש את הבקשה במועד הקבוע בדין גם אם לשיטתו יש חשיבות וחידוש בפסק-הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשה להארכת מועד
  • דיון נוסף
  • טעם מיוחד
  • פגרה
  • מועד להגשת בקשה
  • טעות שבדין
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשג"ץ

2568/21

לפני:

כבוד הרשם רון גולדשטיין

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים

2. בית הדין הרבני האזורי בירושלים

3. פלוני

בקשה להארכת מועד

לנקיטת הליך; תשובת המשיב 3 מיום 21.4.2021

החלטה

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דינו של בית משפט זה מיום 25.3.2021 בבג"ץ 875/21 (להלן: פסק-הדין ). בפסק-הדין נדחתה על הסף עתירה שהגישה המבקשת כנגד פסק-דינו של בית הדין הרבני הגדול במסגרת הליך שהתנהל בין העותרת למשיב 3.

בקשת הארכה מנוסחת באופן לקוני ביותר. כל שנאמר בה הוא שפסק-הדין נשלח לבאת-כוח המבקשת ביום 30.3.2021 – במהלך פגרת הפסח – ונצפה על ידה לאחר תום הפגרה, וכי בשל חשיבותו וחידושו של פסק-הדין מוצדק לקיים לגביו דיון נוסף.

המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין (ראו, תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984). על פי פסיקתו העקבית והמושרשת של בית משפט זה, מניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק-הדין ולא ממועד המצאתו (ראו מבין רבים, בש"א 6993/14 שגב נ' שפיר מבנים תעשיות (2002) בע"מ (4.11.2014) והאסמכתאות שם ). כמו כן, על פי פסיקתו של בית משפט זה ימי הפגרה נמנים במניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף (ראו, בש"א 6927/11 רוכמן נ' קיבוץ מענית , פיסקאות 11-10 (24.1.2012); בש"א 7622/12 לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ , פיסקה 5 (11.11.2012)). בנסיבות אלה המועד האחרון להגשת הבקשה לדיון נוסף היה בענייננו ביום 11.4.2021, ואילו הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 14.4.2021, ובגדרה עותרת המבקשת להארכת המועד עד ליום 18.4.2021.

לאחר עיון בבקשה, המנוסחת כאמור באופן לקוני ונעדרת פירוט ממשי, ובשים לב לגישה הקפדנית והמצמצמת שלפיה נבחנות בקשות להארכת מועד להגשת בקשה דיון נוסף, באתי לכלל מסקנה כי הבקשה אינה מגבשת "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת. יובהר כי טעות שבדין אכן עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד לנקיטה בהליך. אולם, בענייננו הבקשה חסרה פירוט באשר למאמצים שנעשו על-ידי המבקשת או באת-כוחה כדי לברר את הכללים והמועדים החלים בכגון דא (ראו, בש"מ 6229/11 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה (10.1.2012)). אף לא ניתן הסבר מדוע המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה להארכת מועד עד לאחר חלוף המועד להגשת הבקשה לדיון נוסף, ומדוע לא הוגשה בקשה להארכת מועד מיד לאחר שנודע לבאת-כוח המבקשת, לטענתה, על דבר מתן פסק-הדין.

זאת ועוד, הליך של בקשה לדיון נוסף מיועד, מעצם טיבו וטבעו, לבירור סוגיות מורכבות וחרף זאת קבע המחוקק סד זמנים קצר להגשתו. מכך נובע, כי ככלל בעל דין נדרש להגיש את הבקשה במועד הקבוע בדין גם אם לשיטתו יש חשיבות וחידוש בפסק-הדין מושא הבקשה לדיון נוסף (כפי טענת המבקשת במקרה דנן). אוסיף עוד כי מאחר שפסק-הדין מושא הבקשה לדיון נוסף מחזיק שלושה עמודים בלבד ובגדרו נדחתה למעשה עתירת המבקשת על הסף, ברי כי אין מדובר בהליך נרחב או מורכב באופן חריג.

הבקשה להארכת מועד נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיב 3 בסך של 500 ש"ח.

ניתנה

היום, ט"ו באייר התשפ"א (27.4.2021).

רון גולדשטיין, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"א 53-23החלטה
  • ערג"ץ 3026/21פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושליםפסק-דין

הלכות

  1. 1מניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק הדין ולא ממועד המצאתו, וימי הפגרה נמנים במניין.
  2. 2טעות שבדין עשויה להוות טעם מיוחד להארכת מועד, אולם בקשה לקונית החסרה פירוט למאמצים לבירור המועדים אינה מגבשת טעם מיוחד.
  3. 3ככלל בעל דין נדרש להגיש את הבקשה לדיון נוסף במועד הקבוע בדין גם אם לשיטתו יש חשיבות וחידוש בפסק-הדין.