בשג"ץ 3572/04 מחאמיד מחמוד נ. שרות בתי הסוהר

1.זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר. שפירא) בה נדחתה עתירתו של המבקש כנגד החלטתו של הממונה על עבודות השירות להפסיק הפסקה מנהלית את ריצוי עונשו בעבודות שירות והורה כי המבקש ירצה את יתרת עונשו במאסר במתקן כליאה.

2.המבקש הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של נהיגה ברשלנות, נהיגה בשכרות, סטייה מנתיב נסיעה והתנהגות הגורמת נזק. בגין עבירות אלה גזר עליו בית משפט השלום בחדרה ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, וזאת לצד עונשים אחרים. לשם ריצוי עבודות השירות, הוצב המבקש תחילה בבית חולים גריאטרי בפרדס חנה, אולם בשל חוסר נכונותו לבצע עבודות שנתבקש לבצען במקום, שובץ לעבודה בבית אבות בעפולה. בבית האבות עבד המבקש במשך יומיים, ולאחר מכן לא התייצב לעבודה. בשימוע שנערך בעניינו בפני הממונה על עבודות שירות טען המבקש כי ארוע תאונת דרכים הוא שגרם לאי-התייצבותו לעבודות השירות. בהמשך, לאחר שנצטווה להתייצב בפני רכז הפקחים לצורך שיבוצו למקום עבודה אחר, הודיע כי אינו מוכן לרצות את עונשו במקום העבודה שהוצע לו. הצעה כי ירצה את עונשו במקום נוסף ביקנעם אף היא נדחתה על ידיו, וזאת בטענה כי הנסיעה ממקום מגוריו ליקנעם נמשכת זמן רב מדי. בתקופה בה אמור היה לרצות את עבודות השירות נפתחה נגדו חקירה בחשד לביצוע עבירה בגין הפרת הוראה חוקית. בעקבות מכלול התפתחויות אלה החליט נציב בתי הסוהר על הפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי המשך העונש שהוטל על המבקש במסגרת מאסר ממש.

3.כנגד החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את העתירה תוך שציין כי המבקש נטש את עבודתו ללא היתר וללא צידוק כלשהו. הוא לא נתן אימון בדברי המבקש כי תאונת דרכים גרמה להיעדרו מן העבודה מאחר ששוחרר מבית החולים ונשלח ליום מנוחה אחד בלבד.

4.על החלטה זו מתבקשת רשות הערעור. המבקש ממקד טענותיו בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, אשר, לטענתו, הן שגויות. לדבריו, עבודתו בפרדס חנה הופסקה לא ביוזמתו כי אם לבקשת הממונים עליו. כן הוא חוזר על טענותיו בדבר תאונת הדרכים בה היה מעורב, והפגיעה הפיזית שהותירה בו באופן שלא איפשר את חזרתו לעבודה. עוד הוא טוען כי הודיע על כך למפקח הישיר עליו במקום עבודתו, אף שנמנע מהודעה לשירות בתי הסוהר. עוד הוא מציין כי החקירה נגדו בגין אי קיום הוראה חוקית עוסקת בעבודות השירות אליהן לא התייצב, ואין מדובר בעבירה עצמאית, כפי שעולה מדברי בית המשפט המחוזי.

5.דין הבקשה להידחות. ככלל, אין בית משפט זה נוהג ליתן רשות ערעור בבקשות מסוג זו שלפנינו אלא אם כן הבקשה מעלה שאלה בעלת אופי משפטי, או שהיא נושאת חשיבות כללית, החורגת מעניינם של הצדדים הנוגעים בדבר. די בטעם זה כדי לדחות את הבקשה (רע"ב 10822/02 עזאלדין נ' מדינת ישראל, תק' על' 2003(1) 462; עע"א 5978/97 ימין נ ' מדינת ישראל , תק' על' 97(4) 389; רע"ב 3328/02 בנסימון נ' שירות בתי הסוהר , תק' על' 2002(2); 1037). בענין זה לא עולה סוגיה החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, ולפיכך לא מתקיים בו התנאי המצדיק מתן רשות ערעור.

6.מעבר לנדרש יצויין, כי גם במבט לגופם של דברים, אין כל עילה להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי. המדובר במבקש המפר באורח עקבי ומתמשך את חובת עבודות השירות שנגזרה עליו בגזר הדין, ומשקף בהתנהגותו חוסר הבנה וחוסר מודעות לאחריות החלה עליו לרצות את העונש שנגזר עליו כמצוות בית המשפט. התנהגותו המפרה באורח רצוף את צו בית המשפט לא הותירה לממונה על עבודות שירות מוצא אחר מלבד ביטולן המינהלי של עבודות השירות והמרתן בעונש כליאה ממש. התנהגותו המזלזלת והמפרה של המבקש היא שהביאה עליו תוצאות אלה, ובעת זו שוב לא ניתן להחזיר את הגלגל על עקביו.

6.סוף פסוק – הבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקש יתייצב לריצוי יתרת עונש המאסר שנגזר עליו במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 30.6.04 עד השעה 12:00.