פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"א 5978/97 ירון ימין נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

אסירים · ביטול עבודות שירות ורציית מאסר בבית הסוהרבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירה נגד החלטת נציב בתי הסוהר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשת רשות ערעור של אסיר שהופסקו עבודות השירות שלו בשל זלזול והיעדרויות רבות ללא אישור. נקבע כי התערבות בשיקול דעתו של נציב בתי הסוהר מוגבלת לפגם מהותי. ההיעדרות של 37 ימים ללא רשות הצדיקה שלילת הזכות לרצות בעבודות שירות.

העובדות

המבקש הורשע בעבירות חמורות ונידון לעשרים וארבעה חודשי מאסר, מהם שישה חודשים בפועל שירוצו בעבודות שירות, במסגרת עסקת טיעון. במהלך עבודות השירות הוא התלונן על איחורים ותפקוד לקוי, הועבר בין מקומות עבודה ולא נשא בהם פרי, והחסיר 147 ימים, מתוכם לפחות 37 ללא אישור. נציב בתי הסוהר הפסיק את עבודות השירות, ובית המשפט המחוזי דחה את עתירת המבקש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת נציב בתי הסוהר להפסיק את עבודות השירות של אסיר ולהורות על ריצוי יתרת המאסר בבית הסוהר?
  2. 2.האם היעדרויות רבות מעבודות השירות ללא רשות מצדיקות שלילת הזכות לרצות מאסר בעבודות שירות?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור על החלטה מסוג זה אינה ניתנת כדבר שבשגרה, ושיקול הדעת בה מוקנה לנציב בתי הסוהר, ובית המשפט יתערב רק כשנפל בו פגם המצדיק התערבות.

    ״שיקול הדעת מוקנה על פי דין לנציב בתי הסוהר, ובית המשפט לא יתערב באותו שיקול דעת אלא אם נפל בו פגם״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אסיר המרצה מאסר בעבודות שירות חייב לקיים את החובות המוטלות עליו בדקדקנות, והיעדרות של 37 ימים ללא רשות די בה כדי לשלול את הזכות לרצות בעבודות שירות.

    ״המבקש זלזל בחובותיו, והעובדה בלבד כי נטל היתר לעצמו להיעדר מעבודתו - בלא רשות - שלושים ושבעה יום, די בה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עבודות שירות
  • נציב בתי הסוהר
  • רשות ערעור
  • שיקול דעת
  • עיסקת טיעון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

עע"א

5978/97

בפני:

כבוד

השופט מ' חשין

כבוד

השופטת ד' ביניש

כבוד

השופט י' אנגלרד

ה

מבקש:

ירון ימין

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי

בתל-אביב מיום 7.10.97 בתיק

ע"ש

1326/97, שניתנה על-ידי כבוד

השופט

א' בייזר

תאריך הישיבה:

י' בכסלו התשנ"

ח (9.12.97)

בשם

העותר

:

עו"ד

ירון ברזילי

בשם

המשיב

ה: עו"ד

אודית קורינלדי-סירקיס

פסק-דין

השופט מ' חשין:

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, שינוי זהות של רכב והחזקה ושימוש בסם מסוכן.

על אף חומרתן היתירה של העבירות בהן הורשע, נידון המבקש אך לעשרים וארבעה חודשי מאסר, מהם שישה חודשים מאסר בפועל ויתרת המאסר על-תנאי. כן הוסיף בית המשפט והחליט כי את ששת חודשי המאסר בפועל ירצה המבקש בעבודות שירות בגן הזואולוגי בתל-אביב. ואם ישאל השואל כיצד זה שבעבירות כה חמורות נידון המבקש לעונש כה-קל, נשיב לו כי גזר הדין הוטל על המבקש במסגרתה של עיסקת טיעון, ולאחר שבית המשפט סבר כי ראוי לאשר אותה עיסקת טיעון.

עד כאן הכל אתי שפיר, ומכאן החלו הבעיות. מסתבר כי המבקש זלזל בעבודות השירות שהוטלו עליו, ומצד הממונים עליו הוגשו תלונות רבות על איחורים ועל תיפקוד לקוי בעבודה. עקב כך הועבר המבקש, שתי פעמים, לשלושה מקומות עבודה שונים, ואף זומן למספר שיחות בירור ואזהרה. ואולם - כך הסתבר - כל זאת ללא הועיל. מסתבר עוד, כי במהלך תקופת עבודת השירות החסיר המבקש 147 יום, מתוכם למיצער 37 ימים ללא אישור.

משראה נציב בתי הסוהר כל אלה, ומששוכנע כי לא יצלח לעבודות שירות, החליט להפסיק את עבודות השירות של המבקש כדי שיישא את יתרת עונשו בבית הסוהר.

המבקש עתר לבית המשפט המחוזי וביקש לבטל את החלטתו של נציב בתי הסוהר. ואולם בית המשפט המחוזי החליט לדחות את העתירה. על החלטה זו ביקש המבקש רשות ערעור לפנינו, ובבקשה זו שומה עלינו להכריע.

בראשית הדברים נזכיר, כי רשות ערעור על החלטה כגון זו המונחת לפנינו אינה ניתנת כדבר שבשגרה. יתר-על-כן: שיקול הדעת מוקנה על פי דין לנציב בתי הסוהר, ובית המשפט לא יתערב באותו שיקול דעת אלא אם נפל בו פגם המצדיק התערבות מצד בית המשפט, והוא - על דרך העיקרון ובשינויים המחוייבים מן העניין - כהתערבות הבג"ץ בהחלטה של רשות מינהל.

אשר לגופם של דברים, לא זו בלבד שלא נפל פגם בשיקול דעתו של נציב בתי הסוהר - או בהחלטתו של בית המשפט קמא - אלא שנראה כי נציב בתי הסוהר נהג במבקש באורך רוח ולפנים משורת הדין. אדם שהוטל עליו עונש כעונש שהוטל על המבקש, ראוי לו שינהג בזהירות מרובה ויקיים את עבודות השירות שהוטלו עליו בדקדקנות, תוך שהוא נזהר בקלה כבחמורה. המבקש זלזל בחובותיו, והעובדה בלבד כי נטל היתר לעצמו להיעדר מעבודתו - בלא רשות - שלושים ושבעה יום, די בה - די והותר - כדי להביא לשלילת הזכות שניתנה לו לרצות את המאסר בעבודות שירות.

אנו מחליטים לדחות את הבקשה לרשות ערעור.

לבקשת המבקש ובהסכמת באת כוח המדינה אנו מחליטים לדחות לתקופת ימים קצרה את התייצבותו של המבקש לריצוי עונשו. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום ראשון, 21.12.97, עד השעה 10:00. על המבקש להמציא עד ליום ראשון, 14.12.97, למזכיר הפלילי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ערבויות כדלהלן להבטחת התייצבותו לריצוי עונשו: ערבות עצמית וערבות צד שלישי (להנחת דעתו של המזכיר) על סך 15,000 ש"ח כל אחת. אם לא יקיים המבקש תנאי זה ייאסר לאלתר.

ניתן היום, י' בכסלו התשנ"ח

(9.12.97).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97059780.

n04

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • רע"ב 1885/05סלמאן עזאם ואח' נ. מדינת ישראלהחלטה
  • רע"ב 8648/04יעקב הרץ נ. נציב שירות בתי הסוהרהחלטה
  • בשג"ץ 3572/04מחאמיד מחמוד נ. שרות בתי הסוהרהחלטה

הלכות

  1. 1רשות ערעור על החלטה מסוג זה אינה ניתנת כדבר שבשגרה, ושיקול הדעת בה מוקנה לנציב בתי הסוהר, ובית המשפט יתערב רק כשנפל בו פגם המצדיק התערבות.
  2. 2אסיר המרצה מאסר בעבודות שירות חייב לקיים את החובות המוטלות עליו בדקדקנות, והיעדרות של 37 ימים ללא רשות די בה כדי לשלול את הזכות לרצות בעבודות שירות.