רע"ב 1885/05 סלמאן עזאם ואח' נ. מדינת ישראל

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ע. גרשון) בו דחה את עתירתו של המבקש על החלטת נציב שירות בתי הסוהר לפיה יופסקו עבודות השירות שהוטלו עליו בגזר דין והמשך עונשו ירוצה במאסר בפועל בכלא.

2.המבקש הורשע בבית משפט לתעבורה בעכו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה, ונהיגה ברכב בעת שרשיון הרכב פקע מעל 6 חודשים. נגזרו עליו בגין עבירות אלה 5 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, ופסילת רשיון נהיגה. במסגרת עבודות השירות, שובץ המבקש לעבודות במועצה המקומית ירכא החל מיום 1.1.04. על פי הנתונים שהוצגו בידי הרשות המוסמכת, הוא לא התייצב במקום ובמועד כנדרש. ביום 26.2.04 התבקש העותר לבצע את עבודות השירות במרכז הורים בנהריה. הוא ביקש לדחות את מועד תחילת ריצוי העונש, אולם הובהר לו כי הדבר לא ניתן אלא אם ניתנה החלטה כאמור בידי בית המשפט. חרף הבהרה זו, לא התיצב המבקש לעבודות השירות. הוא זומן לשימוע ליום 4.3.04 ולא התייצב; הוא הוזמן ביום 5.8.04 לשימוע לצורך בירור אפשרות הפסקה מינהלית של עבודות השירות וביום 6.9.04 נערך שימוע כאמור. בעקבות השימוע החליט הגורם המוסמך להפסיק את עבודות השירות שהוטלו על המבקש בהתאם לסעיף 51ט לחוק העונשין, תשל"ז-1977, והורה כי יתרת עונשו תרוצה במאסר בפועל.

3.בפני בית המשפט המחוזי טען המבקש טענות עובדתיות שונות כנגד הוראת ההפסקה, ובהן כי במועצה המקומית בירכא אליה שובץ בראשונה התברר כי אין למועצה הסכם עם הממונה. כאשר התייצב בבית האבות בנהריה לא שובץ שם לעבודה של ממש עד שתהיה פנייה רשמית מטעם הממונה על עבודות שירות. כן טען כי נציגת הממונה הסכימה לדחיית תחילת עבודות השירות עד לאחר שימכור את עסק בית המרקחת שבבעלותו; עוד טען כי בשימוע בפני נציג הממונה לא ניתנה לו הזדמנות להעלות את טענותיו באופן מלא, וכי היתה לעורך השימוע עמדה נחרצת מראש להפסיק את עבודות השירות שהוטלו עליו.

המשיב טען מנגד כי המבקש לא התייצב לעבודות במקום ובמועד שנקבע. הוא כפר בכך כי אושרה לו דחיית מועד ריצוי העבודות עד לאחר מכירת בית המרקחת, וחובתו בענין ביצוע העבודות הובהרה לו באורח חד משמעי. בית המשפט דחה את עתירת המבקש בקובעו כי הוא פעל כדי לחמוק מחובת ריצוי עונשו, ואגב כך והפגין זלזול ברשויות המוסמכות. הוא מצא כי אין מקום להתערב בהחלטת הרשות המוסמכת להפסיק הפסקה מינהלית את עבודות השירות, והורה למבקש להתייצב לריצוי עונש המאסר בכלא. על החלטת בית המשפט המחוזי עותר המבקש לרשות ערעור בפני בית משפט זה.

4 . בבקשתו פורש המבקש בפנינו שוב את גרסתו באשר למסכת העובדות אשר קדמו לשימוע שנערך לו ואשר ובעקבותיו הופסקו עבודות השירות שנגזרו עליו. הוא טוען עוד כי לא ניתנה לו אפשרות להתגונן בשימוע שנערך לו. לדבריו, בית המשפט קמא ביסס את החלטתו בלא תשתית עובדתית וראייתית איתנה. הוא מוסיף כי ההחלטה בדבר ההפסקה נתקבלה בלא שהממונה על עבודות שירות והנציב הפעילו שיקול דעת עצמאי.

5.דין הבקשה להידחות. ככלל, אין בית משפט זה נוהג ליתן רשות ערעור בבקשות מסוג זו המונחת לפנינו אלא אם כן הבקשה מעלה שאלה בעלת אופי משפטי או שהיא נושאת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. די בטעם זה כדי לדחות את הבקשה (בשג"צ 3572/04 מחמוד נ' שירות בתי הסוהר ; רע"ב 10822/02 עזאלדין נ' מדינת ישראל; עע"א 5978/97 ימין נ' מדינת ישראל; רע"ב 3328/02 בנסימון נ' שירות בתי הסוהר) . ענין זה שלפנינו אינו חורג מעניינו הפרטני של המבקש. לפיכך לא מתקיים לגביו התנאי המצדיק רשות ערעור בערכאה זו.

6.מעבר לנדרש יצויין, כי גם לגופו של ענין אין מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי. המבקש הפר מלכתחילה את חובת עבודות השירות שנגזרה עליו והפגין בהתנהגותו יחס של זלזול וחוסר הבנה לחובתו לציית לגזר הדין בעניינו ולכך שעבודות השירות הן בבחינת פריבילגיה שניתנה לו כחלופה לשליחתו למאסר ממש. התנהגותו היא שהביאה לביטולן של עבודות השירות נוכח המסקנה המתבקשת כי הוא אינו ראוי לאימון שניתן בו וליחס המקל שבית המשפט הראה כלפיו.

לאור האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 1.5.05 בבית המשפט המחוזי בחיפה עד השעה 11:00.