פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
3275/08
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
יוחאי גליקסמן
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר
2. הממונה על עבודות שירות למען הציבור
3. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 30.3.08
בעע"א 1419/08, שניתנה על-ידי כב' השופט ג' נויטל
בשם המבקש:
עו"ד ג'קי-הנרי סגרון
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ג' נויטל), בה נדחתה עתירתו של המבקש כנגד החלטת נציב שירות בתי הסוהר, לפיה עבודות השירות שנגזרו על המבקש יופסקו, והוא ירצה את יתרת עונשו במאסר בפועל.
2.
המבקש הורשע בבית משפט השלום בנתניה בעבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב. בגין עבירות אלו נגזר עליו עונש מאסר של ששה חודשים, ונקבע כי העונש ירוצה בעבירות שירות. בתחילה שובץ המבקש במרכז הגריאטרי דורה, אולם הוא הודיע כי אינו מעוניין להתקבל לעבודה במקום, שכן המקום אינו מתאים לו, וישנם שם קרובים ממשפחתו. לאור זאת הוצב המבקש בבית התמחוי "מאיר פנים" שבנתניה, אולם הוא הגיע לידי ויכוח עם מעסיקו וסירב לעבוד אף שם, בשל אופי העבודה במקום ומכיוון שלטענתו ריח האוכל הפריע לו. המפקח על עבודות השירות סבר כי טענותיו של המבקש אינן מוצדקות, אולם הפנה אותו בכל-זאת למקום עבודה אחר – האגודה לעיוור בנתניה – שם הרבה המבקש להיעדר בלא אישור, להיעלם מן העבודה בלא רשות, ולישון בשעות העבודה. לאור זאת נערך לו בירור בפני המפקח. המבקש טען בבירור כי סיבת התנהגותו נעוצה בכך שהוא עובד בלילות במקום אחר לפרנסתו. כן טען המבקש כי איחוריו נובעים מריחוק מקום העבודה וחוסר יכולתו לעמוד בעלות הנסיעות. המפקח הזהיר את המבקש כי לא יוכל להמשיך לעבוד בעבודות השירות אם ימשיך לעבוד בלילות במקומות אחרים, והעבירו אל בית החולים לניאדו לניסיון נוסף. גם שם נהג המבקש להיעדר ללא אישור ולהגיע באיחור לעבודתו, ומחלק מהמסמכים עולה כי אף שם סירב לעבוד בטענה שהמקום אינו נראה לו. לאור זאת ביקש אף מעסיק זה להפסיק את העסקתו. המבקש הובא לשיחה בפני רכז עבודות השירות, והוזהר כי זו הפעם האחרונה בה ניתנת לו ההזדמנות להוכיח את עצמו. המבקש הועבר, איפוא, לעבוד במשתלה העירונית בנתניה. תוך מספר ימים הגיע אף משם מכתב, בו מודיע מנהל המשתלה כי העובד "אינו משתף פעולה, לא עובד, ישן רוב היום, ואם הוא כבר ער – הוא מטייל במשתלה ומפריע לעובדי השירות לעבוד". לאור זאת ביקש גם מעסיק זה להפסיק את העסקת המבקש.
ביום 4.2.08 נערך למבקש שימוע, שם טען כי הסיבה העיקרית לטענות נגדו היתה עייפותו, אולם כעת עזב את עבודת הלילה שלו, והוא מבקש לסיים את עבודות השירות כראוי. נוכח מסכת זו, החליט נציב שירות בתי הסוהר כי עבודות השירות של המבקש יופסקו, וכי הוא ישא את יתרת עונשו בבית הסוהר.
3.
המבקש עתר נגד החלטת הנציב לבית המשפט המחוזי בתל אביב. טענתו היתה, כי עבד לפרנסתו בעסק המאויש במשך 24 שעות ביממה, וכי נתבקש לעבוד שם שעות ארוכות במיוחד לאחר שפוטר אחד העובדים האחרים. בשל מצבו הכלכלי, לא יכול היה המבקש שלא להיעתר לבקשת מעבידו, והדבר הוביל לפגיעה בתפקודו בעת עבודות השירות. כן ציין המבקש, כי אמנם עומד לחובתו עבר פלילי בלתי מבוטל, אולם בשנתיים האחרונות לא נפתחו לחובתו תיקים חדשים, והוא פועל לשיקום חייו. המבקש מפרנס לבדו גם את אמו את אחותו הקטנה. לאור כל אלו, ביקש העותר לזכות בהזדמנות נוספת. כאמור, בית המשפט דחה את העתירה, לאחר שלא מצא פגם בהחלטת המשיב.
בבקשה זו חוזר המבקש על טענותיו בפני בית המשפט קמא. כן הוא טוען, כי הירדמויותיו במקומות העבודה אירעו בשעות ההפסקה ולא בשעות העבודה, כי מעולם לא נטען בפניו כי הפריע לעובדי השירות האחרים, כי רוב היעדרויותיו לוו במסמכים רפואיים מתאימים, וכי לא היה מיוצג בהליך השימוע – ואף לא נמסר לו על זכותו לייצוג.
4.
דין הבקשה להידחות אף בלא קבלת תגובת המשיב. ככלל, אין בית משפט זה נותן רשות ערעור בבקשות מסוג זה אלא אם כן הבקשה מעלה שאלה בעלת אופי משפטי, או שהיא נושאת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.86); רע"ב 7495/04 בהאלדין נ' שרות בתי הסוהר , פיסקה 10 (14.2.06); רע"ב 533/07 ב' ע' נ' הממונה על עבודות השירות (לא פורסם, 17.1.07)). בענייננו לא עולה כל שאלה משפטית מסוג זה, והבקשה נוגעת לעניינו האישי-פרטני של המבקש בלבד.
5.
יתר על כן, החלטת בית המשפט קמא מוצדקת אף לגופה. ככלל, בית המשפט אינו שם עצמו תחת הגורם המוסמך להחליט על ההצדקה שבהפסקת עבודות השירות והמרתן בריצוי מאסר בפועל. תפקידו של בית המשפט בענין זה מוגבל לבחינת סבירות החלטת הנציב (רע"ב 1663/98 יאיר נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 8.4.98); רע"ב 551/06 נאסר נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 25.1.06)). בעניינו צדק בית המשפט בקבעו כי החלטת הנציב סבירה. מושכלות ראשונים הם כי " התייצבות לעבודות שירות אינה ענין שבשיקול דעת אלא עונש שנגזר על אדם אשר יצא חייב בדין " (רע"ב 6029/06 סרי נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 25.7.08)). עבודות שירות אינן ניתנות בידי נאשם אלא כפריבילגיה, בתור חלופה מקלה לעונש מאסר בפועל. מקום שנאשם אינו מבצע את עבודות השירות כראוי, ומראה במעשיו כי אינו מקבל על עצמו את עול האחריות הנלווית לחלופת מאסר זו, לא נותרת ברירה אלא לבטל חלופה עונשית זו ולחייבו לרצות את יתרת עונשו במאסר ממש (רע"ב 8648/04 הרץ נ' נציב שירות בתי הסוהר , פיסקה 6 (לא פורסם, 23.9.04); רע"ב 1871/05 נתאנה נ' הממונה הארצי על עבודות שירות , פיסקה 5 (לא פורסם, 20.3.05); רע"ב 1885/05 עזאם נ' מדינת ישראל , פיסקה 6 (לא פורסם, 24.4.05)). כך ארע במקרה זה, ואין למבקש אלא להלין על עצמו שכך התגלגלו הדברים. המבקש הפר שוב ושוב את תנאי עבודות השירות שהוטלו עליו, וחזר על הפרותיו למרות אזהרות שניתנו לו, ואף לאחר שהועבר מתפקיד לתפקיד. בהתנהגותו ובהתייחסותו לעבודות שהוטלו עליו הוא נמצא בלתי ראוי ובלתי מתאים לריצוי עונש מסוג עבודות שירות. משכך, החלטת המשיב להפקיע את העבודות ולהורות על ריצוי יתרת העונש במאסר, הינה סבירה ועומדת באמות המידה של שיקול הדעת שבחוק ) ראו גם רע"ב 6094/06 חסדיאן נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 1.8.06); רע"ב 4973/06 אדרי נ' שירות בתי הסוהר - מדינת ישראל , פיסקה ה (לא פורסם, 24.8.06)).
6.
הבקשה לרשות ערעור נדחית, איפוא.
לאור נסיבותיו המיוחדות של המבקש, ונוכח חג הפסח, יידחה מועד התייצבותו של המבקש לריצוי יתרת מאסרו ליום 28.4.08. המבקש יתייצב, איפוא, בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 28.4.08, עד השעה 9:00.
ניתנה היום, ה' בניסן התשס"ח
(10.4.2008).
ש ו פ ט