רע"ב 6029/06 מוחמד סרי נ. נציב שירות בתי הסוהר

לפני בקשת-רשות-ערעור-בתי-סהר על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתערב בהחלטת הממונה על עבודות השירות להפסיק את עבודות השירות של המבקש ולחייב אותו לרצות את ייתרת עונשו במאסר בפועל. לצד בקשה זו, אשר הוגשה ביום 18.7.2006, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר אשר אמור היה להתחיל למחרת היום. בראשית נקבעה הבקשה לדיון בפני, אולם בהמשך, משניתנה לכך הסכמת המשיב, ביטלתי הדיון, הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר בשבעה ימים וכן הוריתי למבקש כי ימציא לי את החלטת בית המשפט המחוזי אשר לא צורפה לבקשתו. ההחלטה הומצאה וכעת הגיעה העת להכריע בבקשה רשות הערעור ובבקשה לעיכוב הביצוע.

דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף, בהיעדר עילה. משכך אין לי צורך לדון בשאלת עיכוב הביצוע. רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בערעור עתירת אסיר אינה ניתנת אלא במקרים בהם מעוררת הבקשה בעיה משפטית בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור ( רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986). שאלה כזו אינה עולה בבקשה שלפני. הבקשה נסמכת כל כולה על עניינו הספציפי של המבקש ועל השאלה האם הייתה במקרה זה הצדקה להפסיק למבקש את עבודות השירות שנגזרו עליו (למקרים דומים ראו: רע"ב 5389/06 ממן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.6.2006); רע"ב 5275/06 אלוקילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.6.2006)).

למעלה מן הצורך הרי שגם מעיון בבקשה עצמה עולה באופן ברור כי הפסקת עבודות השירות של המבקש נעשתה כדין. המבקש נעדר מעבודות השירות מספר פעמים מבלי שקיבל על כך מראש את אישורו של הממונה על עבודות השירות ומבלי שתהיה לו לכך עילה מן העילות המפורטות בתקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשמ"ח-1987 (להלן: התקנות). כך למשל, ביום 7.2.2005 שובץ העותר לעבודה בבית אבות "עידן הזהב" בירושלים. על אי-התייצבותו לעבודה מעיד הוא עצמו בבקשה שהגיש בכתבו:

"העותר לא יכל להתייצב עקב פטירת בן דודו ולא יכל להתייצב לעבודות השירות וצורפה תעודת פטירה, עקב הפטירה לא התייצב בימי האבל, משך תקפה של 4 ימים."

המבקש גם מתאר כיצד ביום 12.2.2006 הוא היה "מסובך עם רשיון הנהיגה" וכיצד היה לו ביום זה דיון בפני בית המשפט לתעבורה בירושלים. המבקש טוען בבקשתו כי:

"היה מוכרח לסדר העניין ולהיות נוכח שלא יוצא נגדו צו הבאה כללי, גם כדי שהדבר יעזור לו בסיום ההליך המשפטי בבית משפט לתעבורה ברמלה, ובמיוחד לפני מועד הדיון הקבוע לתעריך 12.3.2006"

תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשמ"ח-1987 (להלן: התקנות) קובעות במפורש שתי סיבות להיעדרות בגינן יכול אדם להיעדר מעבודות השירות מבלי לבקש אישור מראש. עילה אחת היא מצב רפואי (תקנה 8) והאחרת היא שירות מילואים (תקנה 9). היעדרות מכל סיבה אחרת מחייבת אישור מראש:

"10. היעדרות מהעבודה מסיבה אחרת

עובד השירות יהיה רשאי להעדר מעבודתו, באישור מראש שנתן לו הממונה או המפקח -

(א) בימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עובדים בהם.

(ב) מסיבה מיוחדת אחרת שתיראה לממונה, ובלבד שההיעדרות לא תעלה על עשרה ימים רצופים.

סביר להניח שלו פנה המבקש אל הממונה על עבודות השירות וביקש אותו לאשר את העדרותו לטובת הופעה בבית המשפט, היה הממונה נעתר לבקשה. ייתכן אף שהיה זה מחובתו של הממונה לאפשר למבקש להופיע בפני בית המשפט. ברם, אישור שכזה צריך היה להתבקש מראש ולא בדיעבד . במצב דברים זה בו כשל המבקש בקבלת האישור מראש קנויה לנציב שירות בתי הסוהר סמכות להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות. כאמור בחוק העונשין, התשל"ז-1977:

"51ט. הפסקה מינהלית של עבודות שירות

(א) נציב בתי הסוהר רשאי להחליט כי עבודתו של עובד שירות תופסק וכי הוא ישא את יתרת עונשו בבית סוהר, אם ראה הנציב כי נתקיים בעובד השירות אחד מאלה:

(1) הוא נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה או המפקח"

המערער הגיש עתירת אסיר וביקש רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בעניינו, אחרי שנעדר פעם ועוד פעם (הדוגמאות שהבאתי לעיל הן רשימה חלקית בלבד) מעבודות השירות, היעדרויות אשר אף לשיטתו הוא אין להן צידוק שבדין. התייצבות לעבודות שירות אינה ענין שבשיקול דעת אלא עונש שנגזר על אדם אשר יצא חייב בדין. בנסיבותיו של העורר אין מקום להתערבות בית המשפט.

הבקשה נדחית. הממונה על עבודות השירות ייקבע מועד התייצבות המבקש לריצוי עונשו.