פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
3527/07
בפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פאדי אמארה
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. נציב שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת בעעא
001011/07 מיום 12.4.07 בפני כב' הנשיא מנחם בן-דוד
בשם המבקש:
עו"ד עתאמלה נידאא
החלטה
1.
המבקש הורשע, לפי הודאתו ובגדרו של הסדר טיעון, בעבירות של החזקה ושימוש בסמים אשר יוחסו לו במספר תיקים שצורפו יחד לבקשתו. נוכח הרשעתו, נידון המבקש, בין היתר, לשישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. זאת, בכפוף לחוות-דעתו של הממונה על עבודות השירות (להלן:"הממונה"). משנקבע על ידי הממונה כי המבקש כשיר לעבוד בכל עבודה ללא מגבלה, קבע בית המשפט בגזר הדין שניתן ביום 29.9.05 במעמד המבקש ובא כוחו, כי המבקש יתייצב לעבודות שירות במרכז יום בנצרת עלית, החל מיום 14.11.05.
2.
המבקש לא התייצב לריצוי עבודות השירות במועד שנקבע, וניסיונות שנעשו על מנת לאתרו – העלו חרס. בהמשך, הוזמן המבקש – באמצעות הדואר – לשיחת בירור ולשימוע אולם גם לאלה הוא נמנע מלהתייצב. נוכח כך, המליץ הממונה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות. נציב בתי-הסוהר קיבל את ההמלצה ובהחלטתו
מיום 13.2.06 הורה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות, וקבע כי המבקש ירצה את עונש המאסר שנגזר עליו בין כותלי בית-הסוהר.
3.
ביום 7.1.07 הגיש המבקש לבית-המשפט לעניינים מנהליים בנצרת עתירה, בגדרה
העלה את השגותיו נגד ההחלטה להפסיק את עבודות השירות. לטענתו, לא נמסרה לו כל הודעה אודות הפסקתן הצפויה של עבודות השירות וכן לא ניתנה לו אפשרות ראויה להשמיע את טענותיו בפני הנציב עובר למתן ההחלטה.
בהחלטת בית-המשפט מיום 8.2.07 ניתנה לעותר אפשרות לפנות לממונה בבקשה כי האחרון יאות לאפשר לו לרצות עונשו בדרך של עבודות שירות. בהתאם להחלטה זו, ערך הממונה למבקש שימוע אשר הביא אותו למסקנה כי אין עילה לשנות מהחלטתו הקודמת.
4.
בדיון שנערך לפני בית-משפט קמא טען המבקש לקיומן של נסיבות אישיות, לרבות העובדה שהוא נאלץ לפרנס את משפחתו וטיפולי פוריות שעבר, אשר מנעו ממנו להתייצב לריצוי עבודות השירות.
5.
עתירתו של המבקש נדחתה. בית-משפט קמא (כב' השופט מ' בן-דוד , נשיא) עמד על כך, שהמבקש לא התייצב לריצוי עונשו, ולו ליום אחד וכל הניסיונות לאתרו עלו בתוהו. עוד צוין, כי המבקש לא התייצב לשיחת בירור שנקבע לו ואף לא לשימוע אליו זומן כדין והתחמק באופן שיטתי מעמידה בחובותיו. לבסוף הדגיש בית-המשפט, כי נסיבותיו האישיות של המבקש אינן מצדיקות עשיית דין לעצמו והימנעות מלהתייצב לעבודות השירות.
6.
מכאן הבקשה שלפני, בגדרה שב ומעלה המבקש את הטענות שנטענו בפני בית-משפט קמא. כך הוא שב וטוען, כי נסיבותיו האישיות הקשות, לרבות התנכרותה של משפחתו והיותו מפרנס יחיד, כמו גם טיפולי הפוריות שעבר בתקופה הרלוונטית הם שמנעו ממנו להתייצב לעבודות השירות; כי הוא לא זומן כדין לשימוע ולא ניתנה לו כל התראה מוקדמת בדבר הכוונה להפסיק את עבודות השירות שנגזרו עליו; וכי השהייה בכלא עשויה לדרדר אותו לשימוש חוזר בסמים.
7.
דין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי רשות ערעור ניתנת במשורה, ורק במקרים המעלים שאלה כללית החורגת מגדר נסיבותיו של המקרה הספציפי (רע"ב 130/07
זערור נ' שירות בתי הסוהר , לא פורסם; רע"ב 6866/06 גלואש נ' שירות בתי הסוהר , לא פורסם; רעב 4973/06 אדרי נ' שירות בתי הסוהר , לא פורסם). הבקשה שלפני – הנסבה כולה על נסיבות הפסקת עבודות השירות שנגזרו על המבקש – אינה מעלה שאלה כזו, ומן הטעם הזה לבדו, דינה דחייה.
יתרה מכך. השגותיו של המבקש בדבר הזמנתו לשימוש אצל הממונה על עבודות השירות ושאלת הניסיונות שנעשו על מנת לאתרו הן עובדתיות במהותן, וכידוע, בהשגות מעין אלה, אין מדרכה של ערכאת ערעור להתערב, לא כל שכן מקום בו מדובר בגלגול שלישי.
8.
אף לגופו של עניין לא מצאתי ממש בטענותיו של המבקש. התייצבות לעבודות שירות אינה עניין שבשיקול דעת. מדובר בעונש שנגזר על מי שיצא חייב בדין (רע"ב 1010/07 אבו ראס נ' הממונה על עבודות שרות , לא פורסם; רע"ב 6029/06 סרי נ' נציב שירות בתי הסוהר , לא פורסם). נאשם שהורשע ונגזר עליו עונש של עבודות שירות מחויב, אפוא, להתייצב לריצוין במקום ובמועד שנקבע לכך, ואם לא עשה כן, מוסמך הנציב
להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות (סעיף 51ט(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. ליישומו של הסעיף ראו למשל: רע"ב 9235/06 ויצמן נ' מדינת ישראל , (לא פורסם); רע"ב 1063/07 נאפע נ' הממונה על עבודות שירות - שב"ס (לא פורסם). במקרה שלפנינו, נמנע המבקש מלהתייצב לעבודות השירות מבלי שקיבל כל אישור להיעדרות. טענותיו בדבר ניסיונות שעשה לקבל אישור כזה, וכן טענותיו בדבר טיפולי פוריות שעבר אותה תקופה – נדחו בידי בית-משפט קמא. ברור, כי ככל שהיו למבקש נסיבות מוצדקות להיעדרותו – ועובדה זו, כאמור, לא הוכחה – היה על המבקש לפנות לממונה ולידע אותו על נסיבות אלו. משלא עשה כן, אין למבקש להלין אלא על התנהגותו שהביאה לשלילת האפשרות לרצות את העונש שהושת עליו בעבודות שירות.
9.
הדעת אינה נותנת כי מי שנדון לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות ובגזר הדין ששומע בנוכחותו נקבע כי יחל בביצוע עבודות השירות ביום 14.11.05, ימנע מהתייצבות לריצוי העונש וישב בחיבוק ידיים במשך 16 חודשים. לפנים משורת הדין נערך למבקש שימוע נוסף בגדרו הוחלט כי נוכח התנהלותו, אין לאפשר לו לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות. בית המשפט מצא כי עמדה זו אינה חורגת ממתחם הסבירות, ועל פני הדברים אין עילה להתערב בקביעה זו.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
המבקש יתייצב לשאת בעונשו ביום י"ח אייר התשס"ז (6.5.07) במזכירות בית-המשפט המחוזי בנצרת עד לשעה 11:00.
ניתנה היום,
ט'
באייר התשס"ז (27.4.07).
ש ו פ ט