רע"ב 1663/98 בנימין יאיר נ. נציב שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט א' בייזר) בע"ש 3161/97 מיום 8.3.98.

המבקש הורשע בעבירות של זיוף ומרמה, ונגזרו עליו ששה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. המבקש החל את ריצוי עונשו ב15.6.97-, ובמשך כחודש ימים מילא את חובותיו. החל מיום 17.7.97 לא התייצב המבקש לביצוע העבודות, ובמשך זמן רב לאחר מכן התקיים עמו קשר חלקי ומקוטע, כאשר נציגי השב"ס מתקשים מאוד לאתרו באמצעות הפרטים שמסר. בפעמים הספורות שבהן נוצר עמו קשר מסר, כי הוא סובל מגידול בגבו, והבטיח להמציא אישורים רפואיים על כך. בין השאר נוצר קשר עם אשתו של המבקש, אשר מסרה כי הוא נמצא בעבודה, אך סירבה למסור את מספר הטלפון שלו שם. בתאריך 9.10.97 זומן המבקש על-ידי משטרת ישראל להליך שימוע במשרד הממונה על עבודות השירות, אולם לא אותר בכתובת שמסר. לאחר נסיונות נוספים אותר טלפונית בתאריך 26.10.97, וזומן לשימוע שלושה ימים מאוחר יותר. לאחר השימוע הוחלט על הפסקת עבודות השירות של המבקש והמשך ריצוי עונשו בדרך של מאסר בפועל, וזאת משום שנעדר מעבודתו ללא המצאת אישורים רפואיים על ימי ההיעדרות.

כנגד החלטה זו עתר המבקש לבית-המשפט המחוזי. בית-המשפט דחה את העתירה, תוך שהוא קובע, כי נימוקי המבקש להיעדרותו אינם יכולים להצדיק היעדרות רצופה בת שלושה חודשים. כמו-כן נדחתה טענתו, כי היה מקום להזהירו טרם סיום העבודות, מאחר שבמהלך התקופה נעשו נסיונות רבים ליצור עמו קשר, אשר נכשלו מאחר שהמבקש שינה את כתובתו ולא דיווח על-כך כנדרש. בית-המשפט קבע, כי בנסיבות אלה, היעדר האזהרה, שאינה מחויבת על-פי החוק, ודאי אינו פוגם בסבירות ההחלטה.

בבקשה שלפני שב המבקש ומפרט שורה של נסיבות אשר הביאוהו להיעדרות הארוכה: מחלת דלקת ריאות שבה חלה, גידול שנמצא בגבו והצריך טיפול, ניתוח לב שעברה אמו, הולדת בנו והעובדה שאשתו נכה בידיה ואינה דוברת עברית. לטענתו, הבין משיחות הטלפון שערך עם הממונים עליו, כי עליו ליצור עמם קשר כשיחוש בטוב. כמו-כן טען, כי ניתן היה להשיגו בכל עת באמצעות הטלפון הסלולרי של אשתו.

בתגובת המשיב נטען, כי העותר לא גילה כל עילה להתערבות בהחלטה להפסיק את עבודות השירות שלו. לטענת המשיב, נעשו ניסיונות רבים להקל עם המבקש, למרות העובדה שנעדר ממקום העבודה במשך זמן ארוך ללא אישור ולא דיווח על שינוי כתובתו כנדרש. לסיכום מציין המשיב, כי ההחלטה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות של המבקש, אשר זלזל בחובותיו ופעל על-דעת עצמו ללא קבלת אישור, הינה סבירה וראויה.

לאחר שעיינתי בחומר שהונח בפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. החלטתו של שירות בתי-הסוהר על הפסקת עבודות השירות של המבקש נעשתה לאחר שהמבקש נעדר מעבודתו ברציפות במשך תקופה ארוכה ביותר, כשבמהלך תקופה זו לא שמר על קשר עם הממונים עליו, והפך את יצירת הקשר עמו לקשה ביותר. בית-המשפט המעביר תחת שבט הביקורת השיפוטית החלטה מנהלית של שירות בתי-הסוהר אינו שם עצמו תחת בעל הסמכות ואינו מחליף את שיקול דעתו. בית-המשפט בודק רק את סבירות ההחלטה המנהלית (ראו רע"ב 2410/93 מדינת ישראל נ' רוני לוי , פ"ד מז (3) 802). במקרה דנן קבע בית-משפט המחוזי כי החלטתו של המשיב היתה סבירה, ובבקשתו לא הצביע המבקש על כל טעם המצדיק בחינה מחדש של שאלה זו בערכאה של ערעור.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום א', 19.4.98, עד השעה 12:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.