רע"ב 1871/05 מהראן נתאנה נ. הממונה הארצי על עבודות שירות

1.בקשה רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר. שפירא) לפיה נדחתה עתירתו של המבקש על החלטת הממונה על עבודות השירות בגוש שרון מיום 28.12.2005 לפיה המבקש ירצה את יתרת עבודות השרות שהוטלו עליו במאסר בפועל. ריצוי עונש המאסר בפועל, מעוכב כעת עד למתן החלטה.

2.המבקש הורשע בבית משפט השלום בחיפה בגין עבירות תנועה. ביום 9.3.04 גזר בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופט א. גופמן) על המבקש עונש מאסר של שישה חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, וכן קנס בסך 10,000 ש"ח. המבקש הוצב לעבודה בעתיקות קיסריה, החל מיום 2.5.2004. עקב קשיי תחבורה, איחר המבקש לעבודתו מספר פעמים, עד שהוזמן לשימוע בעניין והועבר לריצוי עונשו בבית החולים "הלל יפה", לשם נהג להגיע בעזרת ידידו שהסיעו מדי יום. כעבור חודש, חדל אותו ידיד לעבוד באזור, ולכן הסדר ההסעה נתבטל. לאחר מכן, החל המבקש לאחר מדי יום לעבודתו. הוא זומן שוב לשימוע, ובעקבותיו הוחלט על הפסקה מנהלית של עבודות השירות שהוטלו עליו בהתאם להוראות סעיף 51ט לחוק העונשין , תשל"ז-1977.

3.המבקש עתר נגד החלטה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה. הוא טען כי ממקום מגוריו בבקעה אל גרביה, אין תחבורה מסודרת לקיסריה ולבית החולים, כך שהאיחורים אינם באשמתו. עוד טען המבקש כי בעקבות מות אביו ביום 12.9.03, נקלע למצוקה נפשית, ובטרם התאושש ממנה, נפטר סבו. כן טען, כי החלטת הממונה לפיה עליו לרצות עתה את עונשו במתקן כליאה, אינה מתיישבת עם חומרת העבירה בה הורשע. בית המשפט דחה את העתירה משמצא כי החלטת הממונה היא סבירה ולא נפל בה פגם המצדיק את התערבותו. הוא קבע כי מעמדו של המבקש הינו כמעמדו של אסיר המרצה עונשו ועל כן עליו למלא את חובותיו בדייקנות. המבקש לא מילא אחר חובותיו על פי גזר הדין גם לאחר שניתנה לו הזדמנות חוזרת לעשות כן על ידי העתקת מקום ביצוע עבודות השירות למקום נוח יותר עבורו. משכך, אישר בית המשפט את החלטת נציב שירות בתי הסוהר לפיה ירצה המבקש את יתרת מאסרו – 2 חודשים ו-54 ימים - למן יום 1.3.05, במתקן כליאה.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי מבקש העותר בקשת רשות ערעור בפני בית משפט זה.

4 . בפנינו טוען המבקש כי עתה הוא מבין את משמעותן של עבודות השירות ואת הערך השיקומי הנילווה להן, והוא מבקש כי בית משפט זה יתן בו אימון גם הפעם. כן הוא טוען כי טעה בית המשפט בכך שלא יחס חשיבות מספקת למצבו הנפשי ולעובדה כי נקלע בגיל צעיר למצוקה הקשורה במות אביו וסבו.

5.דין הבקשה להידחות. סעיף 51ט לחוק העונשין קובע, כי בהיעדרותו המתמשכת של האסיר מעבודות השירות, מתקיימת עילה שעל יסודה רשאי הממונה להורות על "הפסקה מנהלית", של העבודות ולהורות כי האסיר ירצה את יתרת עונשו מתוך כותלי בית הכלא. עבודות שירות מהוות חלופה לעונש מאסר בפועל, וניתנות בידי נאשם כפריבילגיה אשר נועדה למנוע את כליאתו בבית האסורים. מקום שהנאשם אינו מקבל על עצמו את עול האחריות הנלווית לעבודות השירות, ואינו מבצען כראוי, לא נותרת ברירה אלא לבטל חלופה עונשית זו ולחייבו לרצות את יתרת עונש המאסר שנותר במאסר ממש ( רע"ב 8648/04

הרץ נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם); ד' בר-אופיר עתירות אסירים (2003) 97-104). בנסיבות העניין, כאשר, גם לאחר שהוזהר כאמור, לא עמד המבקש בחובות המוטלות עליו לצורך עבודות השירות, החלטת הנציב להורות על הפסקה מנהלית נראית סבירה. הרשות המוסמכת הפעילה את שיקול דעתה ופעלה במסגרת סמכותה, ובית המשפט המחוזי בחן את שיקול דעתה על רקע נסיבות העניין שהן פרטניות לעניינו של המבקש. משהפעילה הרשות את סמכותה כדין, אין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטתה. על אחת כמה וכמה, שלא קמה עילה להענקת רשות ערעור בפני ערכאה זו, בבחינת "גלגול שלישי" שכן מדובר בענין פרטני, הנוגע לעניינו הספציפי של המבקש, אשר אינו מעלה שאלה בעלת אופי משפטי או ציבורי כללי המצדיקה מתן רשות ערעור (רע"ב 7/86

וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"ב 9637/04 עובדיה בלדוט נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

6.הבקשה נדחית. על המבקש להתייצב לריצוי יתרת מאסרו בבית המשפט לתעבורה בחדרה ביום 27.3.05 עד השעה 10:00.