פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
4125/13 - א'
לפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המבקש:
מיכאל ורטנסקי
נ ג ד
המשיבים:
1. משטרת ישראל
2. היועץ המשפטי לממשלה
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף.
המבקש (שאינו מיוצג) הגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, שבה הלין על התנהלות גורמי האכיפה. העתירה נדחתה על-הסף ביום 6.5.2013 (כבוד השופטים מלצר, הנדל וסולברג), מנימוקים שונים (ובהם סעד חלופי, שיהוי, אי-צירוף משיבים רלוונטיים והיעדר עילה).
פסק-הדין ניתן כאמור ביום 6.5.2013. לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דין של בית המשפט העליון הוא תוך 15 ימים מיום מתן פסק-הדין ( ולא מיום המצאתו ). כלומר, בענייננו המועד האחרון להגשת ההליך הוא 21.5.2013. בפועל הוגשה הבקשה להארכת מועד ביום 9.6.2013, ויודגש כי לבקשה לא מצורף הליך הבקשה לדיון נוסף גופו, אלא מבוקשת ארכה נוספת (לא ננקב תאריך).
דין הבקשה להידחות.
המבקש טוען כי פסק-הדין הגיע לידיו "בסמוך ליום 21.5.2013", וכי אז פנה לכבוד נשיא בית המשפט העליון במכתב "לגבי המתרחש בבית המשפט, לרבות התנהלות שופטי בג"ץ בעתירה דנן". איני נדרש כמובן לפנייה זו, אך ברי כי אין בה כדי לגרוע מן החובה להגיש הליך של בקשה לדיון נוסף במועד. ראוי לחזור ולהדגיש כי לבית המשפט אמנם מסורה הסמכות להורות על הארכת המועד להגשת הליך של בקשה לדיון נוסף, אולם לאור מאפייניו המיוחדים של הליך זה נקבע כי הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" להארכת המועד תיושם באופן דווקני ונוקשה (ראו למשל בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני (13.9.2009)). בענייננו, לא מצאתי "טעם מיוחד" כזה.
זאת ועוד: כאשר עסקינן בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף, השיקול שעניינו סיכויי ההליך עשוי לקבל משקל רב יחסית, זאת במקום שבו ברור על פני הדברים כי לא מתקיימים התנאים למתן דיון נוסף הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. דומה כי זה המצב בענייננו.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלה נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' בתמוז תשע"ג (12.6.2013).
גיא שני
ר ש ם