פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
4826/07 - א'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המבקש:
גלעד שמן
נ ג ד
המשיבים:
1. נשיא המדינה
2. משרד המשפטים מחלקת חנינות
בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף לבית משפט זה. בפסק הדין נשוא העתירה נדחתה על הסף דרישת המבקש להורות למשיב 1 לקצוב את עונשו. פסק הדין ניתן ביום 7.5.2007. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 3.6.2007. בבקשה טוען בא-כוח המבקש כי נודע לו על פסק הדין דרך עיון באתר בתי המשפט, וכי בפועל עד מועד הגשת הבקשה ההחלטה לא נתקבלה רשמית במשרדיו, לא בדואר ולא באמצעות הפקסימיליה. לטענתו, ממידע המצוי במרכז המידע עולה כי ההחלטה נשלחה לצדדים רק ביום 14.5.2007, כך שלמעשה טרם חלף המועד להגשת העתירה.
2.
המשיב 2 סבור כי בהתאם לתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, היה על המבקש להגיש את העתירה תוך 15 יום מיום מתן פסק הדין. העתירה, שהוגשה לאחר חלוף מועד זה, הוגשה באיחור. כן סבור המשיב 2 כי אין כל עלה למתן דון נוסף והסיכוי שבית המשפט יתערב בפסק הדין הינו קלוש ביותר. עם זאת, בנסיבות העניין משאיר המשיב 2 את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.
3.
תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 קובעת כי עתירה לדיון נוסף תוגש תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין. עוד נקבע בתקנה זו, כי רשם רשאי להאריך את המועד, אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך. אכן, בשונה מן הכלל הרגיל, מירוץ המועדים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחיל ביום מתן פסק הדין, ולא ביום המצאתו לבעלי הדין (ראו, בש"א 205/88 בלו סקיי קראוון בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד מב(2) 841). השוני נעוץ בטיבו המיוחד של הליך הבקשה לדיון נוסף, שהוא הליך חריג במסכת ההתדיינות הרגילה (ראו, בשג"ץ 8611/99 אחינועם נ' מח' הרווחה עיריית הרצליה (לא פורסם, 28.3.2000). בסברת בא-כוח המבקש כי העתירה הוגשה במועד מקופלת איפוא טעות לעניין המועד בו החל מירוץ המועדים להגשת בקשה לדיון נוסף. טעויות אלה של בא-כוח המבקש אינן טעויות בלתי נמנעות באופן סביר, שכן הן מתייחסות לעניינים מושרשים וידועים, אשר נקבעו בתקנות ובהלכה הפסוקה לפני זמן רב. עם זאת, בשים לב לכך שפסק הדין לא הומצא למבקש עובר להגשת הבקשה, דבר שעשוי לשמש טעם מיוחד להארכת המועד (השוו, בשג"ץ 7596/02 דימיטריו מריו נ' משרד הפנים (לא פורסם, 10.10.2002)). ובעיקר בשים לב לכך שהמשיב 2, ברוב הגינותו, הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, המועד להגשת העתירה מוארך עד למועד הגשתה בפועל.
המזכירות תקבל את הבקשה לדיון נוסף לרישום.
ניתנה היום, כ"ב באלול
תשס"ז (5.9.2007).
גאולה
לוין
ר ש מ ת