החלטהעליוןבית המשפט העליון3 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 8611/99 חגי יורם אחינועם נ. מח' הרווחה עיריית הרצליה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף לאחר דחיית עתירה בבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף לאחר דחיית עתירה בבג"ץ. נקבע כי פרק הזמן של חמישה עשר יום נועד לקיים את ההליך החריג בזמן סביר, ולכן נדרש טעם מיוחד לאיחור. הגשה ראשונה בהליך שאינו קיים בדין אינה מצדיקה הארכה, וסיכויי העתירה הקלושים לגופה נוספו כנימוק לדחייה.

העובדות

המבקש עתר לבג"ץ נגד החלטה הנוגעת להסדרי ראיה עם בנו הקטין, והעתירה נדחתה. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר, ולאחר מכן בקשה לדיון נוסף באיחור, ואז בקשה להארכת מועד. המשיבים התנגדו וטענו כי לא הובא טעם עובדתי לאיחור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשה לדיון נוסף שהוגשה באיחור לאחר דחיית עתירה בבג"ץ?

הלכות

  1. 1

    פרק הזמן הקצר להגשת בקשה לדיון נוסף נועד לקיים את ההליך בזמן סביר, ולכן נדרש טעם מיוחד לאיחור מעבר למועד הקבוע בתקנות

    ״מכאן גם הדרישה למתן טעם מיוחד לאיחור מעבר למועד זה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הגשת בקשה בהליך שאינו קיים בדין במקום ההליך הנכון אינה מקנה זכות לתקן את הטעות לאחר חלוף המועד

    ״העובדה שהמבקש בחר תחילה להגיש בקשה לעיון מחדש, הליך שאינו קיים בדין, אינה מקנה לו את הזכות לתקן את טעותו ולהגיש את ההליך הנכון בחלוף המועד״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    סיכויי העתירה הקלושים לגופו של עניין הם שיקול נוסף הדוחה בקשת הארכת מועד

    ״זאת ועוד: סיכויי העתירה קלושים גם לגופו של עניין, נוכח תוכן פסק הדין נשוא העתירה ונוכח תוכן העתירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • עתירה
  • עיון חוזר
  • טעם מיוחד לאיחור
  • סיכויי העתירה
  • בג"ץ

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשג"צ

8611/99

בפני:

כבוד הרשם אמיר זולטי

העותר

:

חגי

יורם אחינועם

נגד

המשיב

ות

:

1. מח' הרווחה עיריית הרצליה

2.

עיריית הרצליה

בקשה למתן החלטה

בשם

העותר: בעצמו

בשם

המשיבות: עו"ד תמי הירשנברגר

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.

1.ביום 24.10.99 דחה בית המשפט העליון (כב' השופטים ת' אור, מ' ישען וט' שטרסברג-כהן) עתירה שהגיש המבקש (בג"ץ 5790/99). בפסק הדין נכתב:

"אין מקומה של העתירה בבית משפט זה ולפי תגובתן של המשיבות אין הן הצד הנכון להשיב לעותר על טענותיו. ככל הנראה תלוי העניין ועומד בפני בית המשפט לענייני משפחה, שהוא הערכאה המתאימה לדון בעניין זה. העתירה אינה מגלה עילה ודינה להידחות ולפיכך היא נדחית בזה."

2.בבקשה שבפני טוען המבקש, כי קיבל את פסק הדין ביום 28.10.99, שהגיש בו ביום בקשה לעיון חוזר בפסק הדין, וביום 15.11.99 הגיש את הבקשה לקיום דיון נוסף וביום 5.12.99 הגיש את בקשת הארכת המועד. לטענת המבקש, מכתיבים שיקולי צדק את מתן הארכה המבוקשת.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, לא הראה המבקש כל טעם עובדתי לאיחורו, אלא הסתפק בציון הלכות בהן ניתנה הארכת מועד. עוד טוענים המשיבים, כי סיכויי העתירה קלושים גם לגופו של עניין, נוכח פסק דינו של בית המשפט העליון. המשיבים מוסיפים ומציינים, כי עניינו של המבקש מטופל כהלכה על ידם, וכי חל שיפור בנסיבות שהביאו להגשת העתירה המקורית.

4.דין הבקשה להידחות. על פי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984-, ניתן להגיש עתירה לדיון נוסף תוך חמישה עשר יום ממועד מתן פסק הדין. פרק הזמן הקצר שנקבע בתקנות, כמו גם תחילת מנייתו ממועד מתן פסק הדין - ולא ממועד המצאתו, נעוץ בטיבו המיוחד של ההליך של דיון נוסף, שהוא הליך חריג במסכת ההתדיינות הרגילה. . הליך זה יוצר נדבך שיפוטי נוסף מעבר למסגרת הדיונים המקובלת. מכך נובעת המגמה לקצוב זמנים באופן שההליך הנוסף יקוים ויסתיים תוך זמן סביר (וראו את החלטת כב' הנשיא שמגר בבש"א 6206/93 Her Majesty the Queen in Right of Canada

נ' ריינהולד , לא פורסם; ראו גם: המ' 589/68 אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ , פ"ד כב(2) 699, 700). מכאן גם הדרישה למתן טעם מיוחד לאיחור מעבר למועד זה. לא מצאתי בבקשת המבקש טעם מעין זה. העובדה שהמבקש בחר תחילה להגיש "בקשה לעיון מחדש", הליך שאינו קיים בדין, אינה מקנה לו את הזכות לתקן את טעותו ולהגיש את ההליך הנכון בחלוף המועד (והשוו: בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות דלק בישראל ו-23 אח' , פ"ד מח (4) 872). זאת ועוד: סיכויי העתירה קלושים גם לגופו של עניין, נוכח תוכן פסק הדין נשוא העתירה ונוכח תוכן העתירה, בה מתבקש בית המשפט העליון לקבוע הסדרי ראיה בין המבקש לבנו הקטין (וראו לעניין משקלם של סיכויי העתירה בבקשה מעין זו את החלטת כב' הנשיא ברק בבש"א 652/00 שפיגל ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , לא פורסם).

הבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף נדחית איפוא.

ניתנה היום, כ"א באדר ב' תש"ס (28.3.00).

אמיר זולטי, רשם

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99086110.

O03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

מצוטט על ידי (7 מסמכים)

  • בש"א 5681/09פלוני נ. פלוניהחלטה
  • בשג"ץ 5121/09מרעי סוידאן ואח' נ. עו'ד לילי בורישנסקי ,פרקליטת מחוז חיפההחלטה
  • בש"א 4145/09נטע לי סקאלר נ. רוני יובינרהחלטה
  • בשג"ץ 9435/08פבל איבשין נ. שר הפניםהחלטה
  • בש"פ 4071/08יבגני יקימוב נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בשג"ץ 5100/07עולה כפאיה נ. שר הפניםהחלטה
  • בשג"ץ 4826/07גלעד שמן נ. נשיא המדינההחלטה

הלכות

  1. 1פרק הזמן הקצר להגשת בקשה לדיון נוסף נועד לקיים את ההליך בזמן סביר, ולכן נדרש טעם מיוחד לאיחור מעבר למועד הקבוע בתקנות
  2. 2הגשת בקשה בהליך שאינו קיים בדין במקום ההליך הנכון אינה מקנה זכות לתקן את הטעות לאחר חלוף המועד
  3. 3סיכויי העתירה הקלושים לגופו של עניין הם שיקול נוסף הדוחה בקשת הארכת מועד