פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשג"צ
8611/99
בפני:
כבוד הרשם אמיר זולטי
העותר
:
חגי
יורם אחינועם
נגד
המשיב
ות
:
1. מח' הרווחה עיריית הרצליה
2.
עיריית הרצליה
בקשה למתן החלטה
בשם
העותר: בעצמו
בשם
המשיבות: עו"ד תמי הירשנברגר
החלטה
בפני בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.
1.ביום 24.10.99 דחה בית המשפט העליון (כב' השופטים ת' אור, מ' ישען וט' שטרסברג-כהן) עתירה שהגיש המבקש (בג"ץ 5790/99). בפסק הדין נכתב:
"אין מקומה של העתירה בבית משפט זה ולפי תגובתן של המשיבות אין הן הצד הנכון להשיב לעותר על טענותיו. ככל הנראה תלוי העניין ועומד בפני בית המשפט לענייני משפחה, שהוא הערכאה המתאימה לדון בעניין זה. העתירה אינה מגלה עילה ודינה להידחות ולפיכך היא נדחית בזה."
2.בבקשה שבפני טוען המבקש, כי קיבל את פסק הדין ביום 28.10.99, שהגיש בו ביום בקשה לעיון חוזר בפסק הדין, וביום 15.11.99 הגיש את הבקשה לקיום דיון נוסף וביום 5.12.99 הגיש את בקשת הארכת המועד. לטענת המבקש, מכתיבים שיקולי צדק את מתן הארכה המבוקשת.
3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, לא הראה המבקש כל טעם עובדתי לאיחורו, אלא הסתפק בציון הלכות בהן ניתנה הארכת מועד. עוד טוענים המשיבים, כי סיכויי העתירה קלושים גם לגופו של עניין, נוכח פסק דינו של בית המשפט העליון. המשיבים מוסיפים ומציינים, כי עניינו של המבקש מטופל כהלכה על ידם, וכי חל שיפור בנסיבות שהביאו להגשת העתירה המקורית.
4.דין הבקשה להידחות. על פי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984-, ניתן להגיש עתירה לדיון נוסף תוך חמישה עשר יום ממועד מתן פסק הדין. פרק הזמן הקצר שנקבע בתקנות, כמו גם תחילת מנייתו ממועד מתן פסק הדין - ולא ממועד המצאתו, נעוץ בטיבו המיוחד של ההליך של דיון נוסף, שהוא הליך חריג במסכת ההתדיינות הרגילה. . הליך זה יוצר נדבך שיפוטי נוסף מעבר למסגרת הדיונים המקובלת. מכך נובעת המגמה לקצוב זמנים באופן שההליך הנוסף יקוים ויסתיים תוך זמן סביר (וראו את החלטת כב' הנשיא שמגר בבש"א 6206/93 Her Majesty the Queen in Right of Canada
נ' ריינהולד , לא פורסם; ראו גם: המ' 589/68 אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ , פ"ד כב(2) 699, 700). מכאן גם הדרישה למתן טעם מיוחד לאיחור מעבר למועד זה. לא מצאתי בבקשת המבקש טעם מעין זה. העובדה שהמבקש בחר תחילה להגיש "בקשה לעיון מחדש", הליך שאינו קיים בדין, אינה מקנה לו את הזכות לתקן את טעותו ולהגיש את ההליך הנכון בחלוף המועד (והשוו: בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות דלק בישראל ו-23 אח' , פ"ד מח (4) 872). זאת ועוד: סיכויי העתירה קלושים גם לגופו של עניין, נוכח תוכן פסק הדין נשוא העתירה ונוכח תוכן העתירה, בה מתבקש בית המשפט העליון לקבוע הסדרי ראיה בין המבקש לבנו הקטין (וראו לעניין משקלם של סיכויי העתירה בבקשה מעין זו את החלטת כב' הנשיא ברק בבש"א 652/00 שפיגל ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , לא פורסם).
הבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף נדחית איפוא.
ניתנה היום, כ"א באדר ב' תש"ס (28.3.00).
אמיר זולטי, רשם
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99086110.
O03