החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 9435/08 פבל איבשין נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין בבג"ץ. נקבע כי מועד הדיון הנוסף מתחיל ביום מתן פסק הדין, וכי טענות להמצאה מאוחרת והיעדרות בא-כוח אינן מהוות טעם מיוחד בנסיבות שנדונו. המבקש חויב בהוצאות בסך 500 ש"ח.

העובדות

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין שנדחתה בו עתירה בעניין מעמדו בישראל. לטענתו, פסק הדין הגיע למשרד בא-כוחו לאחר פגרת הסוכות, ובא-כוחו נעדר מהמשרד מספר ימים. המשיבים התנגדו לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בשל טענה להמצאה מאוחרת של פסק הדין והיעדרות בא-כוח המבקש מהמשרד?

הלכות

  1. 1

    במסגרת בקשה להארכת מועד לדיון נוסף נוקטים גישה קפדנית ומצמצמת, והדרישה לטעם מיוחד נבחנת באורח נוקשה יותר מאשר בבקשה לארכה לפי תקנה 528.

    ״בכל הנוגע למתן ארכה לצורך הגשתה של עתירה לדיון נוסף, נפסק כי יש לנקוט גישה קפדנית ומצמצת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    היעדרות מתוכננת של עורך הדין אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, וטעמים מיוחדים הם טעמים יוצאי דופן הנוגעים למצב שאינו בשליטת בעל הדין או בא כוחו.

    ״ככלל, היעדרות מתוכננת של עורך הדין אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור, לא כל שכן טעם מיוחד לדיון נוסף״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשה לדיון נוסף
  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • היעדרות בא כוח
  • בג"ץ
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בשג"ץ

9435/08 - א'

בפני:

כבוד הרשמת גאולה לוין

המבקש:

פבל איבשין

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. מנהל מינהל האוכלוסין

בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.

1.

הבקשה נסבה על פסק הדין של בית משפט זה (בג"ץ 2629/03, מיום 28.9.2008) בו נדחתה עתירה בעניין הסדרת מעמדם של המבקש ואמו בישראל. העתירה בעניינו של המבקש נדחתה לאחר שבית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת המשיבים שלא להעניק למבקש אשרה או רישיון מטעמים הומניטאריים, שהתקבלה על יסוד המלצת הוועדה הבינמשרדית האמונה על בחינת מקרים הומניטריים. ביום 9.11.2008 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף. נטען בה כי בא-כוח המבקש לא קיבל זימון לשימוע של פסק הדין, וכי פסק הדין הגיע למשרדו רק ביום 26.10.2008, לאחר פגרת הסוכות. נטען בנוסף כי בא-כוח המבקש נעדר מספר ימים ממשרדו כך שהחל ללמוד את פסק הדין רק בשלהי חודש אוקטובר. לטענת המבקש הארכה המבוקשת היא לתקופה קצרה ביותר, וכשלעצמה לא תפגע בזכויות הצד שכנגד. המשיבים מתנגדים לבקשה.

2.

תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, קובעת כי עתירה לדיון נוסף תוגש תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין. בשונה מהכלל הרגיל, מניין הימים מתחיל בעת מתן פסק הדין ולא בעת המצאתו לצדדים, בין אם נכחו בעלי הדין כאשר ניתן פסק הדין ובין אם לאו (ראו, בש"א 8160/07 חממי נ' אוחיון (לא פורסם, 1.11.2007); בש"א 7155/06 בן יונה נ' אינסל (לא פורסם, 3.10.2006); בש"א 205/88 בלו סקיי קראוון בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד מב(2) 841). השוני נעוץ בטיבו המיוחד של הליך הבקשה לדיון נוסף, שהוא הליך חריג במסכת ההתדיינות הרגילה (ראו, בשג"ץ 8611/99 אחינועם נ' מח' הרווחה עיריית הרצליה (לא פורסם, 28.3.2000)). מאחר שפסק הדין ניתן ביום 28.9.2008, המועד להגשת הבקשה לדיון נוסף הסתיים ביום 13.10.2008, עוד לפני תחילתה של פגרת חג הסוכות. מכאן שפניית המבקשים להארכת מועד הוגשה כחודש ימים

לאחר תום המועד להגשת בקשה לדיון נוסף.

3.

על פי תקנה 4 הנזכרת, רשם בית המשפט רשאי להאריך את המועד אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך. דרישה זו דומה לדרישה הקיימת ברגיל לביסוסו של טעם מיוחד להארכת מועד הקבוע בחיקוק (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בכל הנוגע למתן ארכה לצורך הגשתה של עתירה לדיון נוסף, נפסק כי יש לנקוט "גישה קפדנית ומצמצת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף" (המ' 589/68 האניה אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ , פ"ד כב (3) 699), וכי יישומה של הדרישה לטעמים מיוחדים "נעשה באורח נוקשה יותר" מאשר במסגרת בקשה למתן ארכה לפי תקנה 528 (בשג"צ 4623/00 חדד נ' היועצת המשפטית הראשית במשרד הבריאות (לא פורסם, 3.10.2000); בשג"ץ 9099/01 אבו הרביד נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, 26.12.2001)). גישה זו נובעת מייחודו של הליך הדיון הנוסף, אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון עם מתן פסק הדין בערעור, ויוצר נדבך שיפוטי נוסף.

4.

על רקע אמות מידה אלה, ובשים לב לגישה הקפדנית והמצמצמת הנהוגה בבקשות מסוג זה, איני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה. בבקשה, שכלל אינה נתמכת בתצהיר, נטען בצורה כללית להמצאה מאוחרת של פסק הדין והיעדרות בא-כוח המבקש מן המשרד. בנסיבות העניין, אין בטענות אלה כדי להעמיד "טעם מיוחד" כנדרש. פסק הדין אמנם לא ניתן במעמד הצדדים. אך הדבר לווה במתן הודעה מראש לצדדים אודות המועד בו יינתן פסק הדין ויעמוד לרשותם באינטרנט ובמזכירות. מבירור במזכירות בית המשפט עולה כי לבעלי הדין נמסר בהודעה טלפונית עוד ביום 23.9.2008 כי פסק הדין יעמוד לרשותם באינטרנט ובמזכירות ביום 28.9.2008. נמצא, כי לא הייתה כל מניעה להשיג את פסק הדין כבר ביום 28.9.2008, גם אם הוא לא נשלח לבא-כוח המבקש בסמוך למועד זה. מכל מקום, לאור הודעת המזכירות ונוכח העובדה שפסק הדין ניתן במועד שצוין, אין לראות את המבקש כמי שנבצר ממנו להגיש את ההליך במועד בשל אי ידיעתו על פסק הדין או אי קבלתו לידיו (השוו, בשג"ץ 5100/07 כפאיה נ' שר הפנים (לא פורסם, 5.11.2007)).

גם הטענה בדבר היעדרות בא-כוח המבקש מהמשרד אינה מגיעה כדי "טעם מיוחד", שיצדיק מתן ארכה. ככלל, היעדרות מתוכננת של עורך הדין אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור, לא כל שכן "טעם מיוחד" לדיון נוסף. טעמים מיוחדים הם טעמים יוצאי דופן, הנוגעים למצב דברים שאינו בשליטתו של בעל הדין או בא כוחו, ואשר בגינם נבצר מבעל הדין לנקוט בהליך במועד. בנוסף, עיון בחומר המצוי בתיק מעלה כי על פני הדברים אין ההליך מגלה עילה לקיומו של דיון נוסף. על פני הדברים לא מצאתי כי ניתנה במסגרת פסק הדין הלכה אשר מפאת קשיותה, חידושה או היותה סותרת הלכה קודמת, מצדיקה קיומו של דיון נוסף. סיכומו של דבר, בשים לב לייחודו של ההליך ולמשך האיחור, ובהעדר הסבר מפורט לעיכוב הגשת ההליך, וכן בהתחשב בסיכוייו הקלושים, איני מוצאת הצדקה להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך של 500 ₪.

ניתנה היום, י"ג בכסלו

תשס"ט (10.12.2008).

גאולה לוין

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (7 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בשג"ץ 124/21מיכאל אברמוב ואחרים נ. ממשלת ישראלהחלטה
  • בש"א 6109/11איתן רוכמן + 57 משיבים נוספים נ. קיבוץ מעניתהחלטה

הלכות

  1. 1במסגרת בקשה להארכת מועד לדיון נוסף נוקטים גישה קפדנית ומצמצמת, והדרישה לטעם מיוחד נבחנת באורח נוקשה יותר מאשר בבקשה לארכה לפי תקנה 528.
  2. 2היעדרות מתוכננת של עורך הדין אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, וטעמים מיוחדים הם טעמים יוצאי דופן הנוגעים למצב שאינו בשליטת בעל הדין או בא כוחו.