בשג"ץ 6099/13 מוניר אבו חאמד נ. מדינת ישראל

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד מיום 23.6.2013, אשר ניתן במעמד הצדדים, בו קיבל את עתירתה של המשיבה כנגד החלטת ועדת השחרורים, אשר קיבלה בקשה שהגיש המבקש לשחרור מוקדם על תנאי ממאסר.

בבקשה (אשר הוגשה ביום 8.9.2013 ואליה צורף עותק של הבקשה למתן רשות ערעור) ובתצהיר המשלים אשר הוגש בהתאם להחלטתי מיום 9.9.2013 נטען כי האיחור בהגשת ההליך נגרם בשל טעות משרדית בתום-לב של בא-כוח המבקש, אשר שגה לעניין המועד האחרון להגשתו (חמישה-עשר ימים בהתאם להוראת תקנה 21יב לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000)). מן הבקשה עולה כי בעקבות טעותו סבר בא-כוח המבקש כי מניין הימים להגשת ההליך מסתיים בתוך תקופת פגרת הקיץ ועל כן רשאי הוא להגישו לאחר סיומה. לפי הטענה רק ביום 1.9.2013, עת נעשה על ידו ניסיון להגיש את בקשת רשות הערעור, הסתברה לו טעותו. כן הדגיש המבקש את מהות ההליך והוא טוען כי סיכוייו טובים.

2.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שבפניי החלטתי להיעתר לבקשה.

הצדק עם המשיבה - המתנגדת למתן הארכה - כי משך האיחור אינו זניח. כמו כן, גם בתצהיר המשלים לא הבהיר בא-כוח המבקש באופן ברור כיצד אירעה הטעות המשרדית הנטענת, ומכל מקום נראה כי מדובר בטעות אשר ניתן וצריך היה להימנע ממנה.

יחד עם זאת, מתצהירו של בא-כוח המבקש התרשמתי כי טעותו אכן היתה בתום-לב ואין מדובר בזלזול בהוראות הדין. כמו כן, נוכח מהותו של ההליך - העוסק במשך שלילת חירותו של אדם המצוי מאחורי סורג ובריח וככזה נושק הוא על פי טבעו להליך הפלילי והוא בעל מאפיינים פליליים - דומה כי אמת המידה הראויה לבחינת בקשות כגון דא הינה קיומו של "נימוק סביר לאיחור בהגשת ההליך" (ראו: בשג"ץ 9180/12 גבריאלי נ' מדינת ישראל (6.1.2013); בשג"ץ 7086/12 אבו סיף נ' היועץ המשפטי לממשלה (30.10.2012)). בשים לב לאמת מידה זו ולעובדה שענייננו של ההליך דנן בבקשת רשות ערעור על פסק דין בו הפך בית המשפט לעניינים מינהליים החלטה של ועדת השחרורים בדבר שחרור מוקדם על תנאי ממאסר, סבורני, מבלי שאביע כל עמדה לגבי סיכויי ההליך לגופו, כי אין מקום לחסום את דרכו של המבקש לבירור טענותיו בבית משפט זה מחמת מחדלו הדיוני של בא-כוחו.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. המזכירות תפתח תיק רע"ב ותתייק בו את הבקשה למתן רשות ערעור שצורפה לבקשה שבפניי וכן את החלטתי זו.