החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 6514/20 שמעון חלפון נ. המשנה לפרלקיט המדינה לעניינים פליליים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מאגרה בבג"ץערעור על החלטת רשמת בבית המשפט העליון בבקשה לפטור מתשלום אגרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת הרשמת שדחתה בקשה לפטור מאגרה בעתירה לבג"ץ. נקבע כי לרשם שיקול דעת רחב בענייני אגרה ואין להתערב בו בנקל. עוד נקבע כי דחיית הבקשה אינה פוגעת כשלעצמה בזכות הגישה לערכאות, והרשמת אף הפחיתה את האגרה פעמיים.

העובדות

המערער הגיש עתירה לבג"ץ והגיש במקביל בקשה לפטור מאגרה. הרשמת דחתה את הבקשה אך הפחיתה את האגרה פעמיים, ראשית לסך 1,500 ש"ח ולאחר מכן לסך 500 ש"ח. המערער הגיש בקשה לעיון חוזר שנדחתה, וערער על ההחלטה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת הרשמת שדחתה בקשה לפטור מתשלום אגרה בעתירה לבג"ץ?
  2. 2.האם דחיית בקשה לפטור מאגרה פוגעת בזכות הגישה לערכאות?

הלכות

  1. 1

    לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בענייני אגרה ועירבון, ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתו.

    ״לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בענייני אגרה ועירבון, ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הכללים בתקנות ביחס למתן פטור מתשלום אגרה משקפים את האיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים הנוגעים לסופיות הדיון, מניעת הליכי סרק ומימון הזמן המשפטי.

    ״הכללים הקבועים בתקנות ביחס למתן פטור מתשלום אגרה משקפים את האיזון שקבע המחוקק בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אגרה
  • פטור מאגרה
  • עיון חוזר
  • זכות הגישה לערכאות
  • עתירה
  • בג"ץ
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון

בשג"ץ 6514/20

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

המערער:

שמעון חלפון

נ

ג

ד

המשיב:

המשנה לפרלקיט המדינה לעניינים פליליים

ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בבג"ץ 6113/20 מיום 3.9.2020

פסק-דין

לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בבג"ץ 6113/20 מיום 3.9.2020 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מאגרה.

1.

ביום 2.9.2020 הגיש המערער עתירה לבית משפט זה. בד בבד עם הגשת העתירה הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה.

2.

ביום 3.9.2020 דחתה הרשמת את בקשתו של המערער, בציינה כי הבקשה לא מניחה תשתית ראייתית מלאה באשר למצבו הכלכלי וכי על פני הדברים נראה כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה. לצד זאת, צוין שהמידע החלקי שפורט בבקשה מלמד כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים והאגרה הופחתה לסך של 1,500 ש"ח.

3.

ביום 7.9.2020 הגיש המערער בקשה לעיון חוזר בהחלטה. בבקשה זו פירט בהרחבה רבה יותר את קשייו הכלכליים, אשר כולם, לטענתו, נובעים כתוצאה מהרשעתו בפלילים העומדת בבסיס עתירתו, וצירף מסמכים נוספים המעידים על מצבו הכלכלי. בהחלטה מיום 9.9.2020 נדחתה הבקשה. לצד זאת הופחתה האגרה בשנית לסך של 500 ש"ח.

4.

בערעורו, טוען המערער כי שגתה הרשמת בכך שקבעה כי העתירה אינה מגלה על פניה עילה להתערבות. בנוסף, חזר המערער ופרש מקצת טענותיו בדבר ההתנהלות הפסולה עליה הוא קובל בעתירתו ובדבר המחסום הכלכלי החוסם את גישתו לערכאות.

5.

דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בענייני אגרה ועירבון, ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתו (ראו לאחרונה: בש"א 6183/20 פלוני נ' פלוני (17.9.2020); בש"א 5943/20 ג'ולידוב נ' חמד (3.9.2020)). החלטת הרשמת בענייננו אינה מגלה כל עילה להתערבות. יש גם ממש בקביעה כי עתירת המערער אכן אינה מגלה עילת התערבות. זאת אף מבלי להידרש למצבו הכלכלי.

6.

אין לקבל גם את טענת המערער כי דחיית בקשתו לקבלת פטור מאגרת משפט פוגעת כשלעצמה בזכות הגישה שלו לערכאות. הכללים הקבועים בתקנות ביחס למתן פטור מתשלום אגרה משקפים את האיזון שקבע המחוקק בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים הנוגעים לסופיות הדיון, מניעת הליכי סרק ומימון הזמן המשפטי (ראו בש"א 5837/20 ורדי נ' בועז (3.9.2020)). לא למותר לציין כי הרשמת נתנה דעתה למצבו הכלכלי של המערער, ואף הפחיתה את סכום האגרה פעמיים על מנת לאפשר לו את יומו בבית המשפט.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ו' בתשרי התשפ"א (24.9.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בענייני אגרה ועירבון, ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתו.
  2. 2הכללים בתקנות ביחס למתן פטור מתשלום אגרה משקפים את האיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים הנוגעים לסופיות הדיון, מניעת הליכי סרק ומימון הזמן המשפטי.