בשג"ץ 9959/08 גילה אברהמי נ. מזכירות בית המשפט העליון

1.

לפניי השגה על מזכירות בית המשפט, אשר סירבה לקבל לרישום, מידיה של המבקשת, עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. עד כמה שעלה בידי להבין את הנטען בבקשה, שהוגשה בכתב יד, המבקשת קובלת על כך שמזכירות בית המשפט (עו"ד דני בן טובים , ראש מדור בלתי מיוצגים) חוסמת אותה מהגשת ההליך ודורשת ממנה תשלום אגרות. להשגה צורפו מסמכים רבים אותם שלחה המבקשת (ביום 24.11.2008) באמצעות הפקסימיליה לצורך פתיחתה של עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.

2.

לאחר שעיינתי בהשגה ובחומר שצורף לה, באתי לכלל מסקנה כי דין ההשגה להידחות. המסמך ששלחה המבקשת בפקס ביום 24.11.2008 אינו עומד בדרישות של עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. צורתה של העתירה אינה הולמת פנייה לבית משפט. הכבוד שעל עותר לרכוש לבית המשפט מחייבו להתקין עתירתו בצורה מכובדת ובלשון סדורה (ראו, בג"ץ 6938/08 אליאס נ' ראש הממשלה (לא פורסם, 9.9.2008)). אופן הגשת עתירה לבית המשפט מוסדר בתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד – 1984. תקנה 2 מפרטת את תכנה וצורתה של עתירה, ולפיה "העתירה תפרט את פרטיו האישיים של העותר ואת הנימוקים, שבעובדה ושבחוק, שעליהם היא מתבססת, ותהא ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת וכתובה על צד אחד של הגליון עם שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות". על פי טופס 1 שבתוספת, יש לפרש בכתב העתירה את העובדות השייכות לעניין, את תכליתה של העתירה ואת הנימוקים שעליהם היא מבוססת. אם היה הנושא בקשת צו לגוף ציבורי לעשות מעשה או לחדול ממעשה פלוני - יש לפרש העובדה שבקשת העותר מאת הגוף הנדון נדחתה או ניתנה, וכי נגרם לעותר או עלול להיגרם לו נזק על ידי כך, והעתירה תסתיים במשאלה ליתן צו המורה למשיב לעשות או לחדול, לפי העניין. בנוסף, תקנה 4 מחייבת כי "כל עתירה תהא נתמכת בתצהיר לפי טופס 2 שבתוספת והוא יצורף אל העתירה או יירשם בסופה; על עובדות שהן בתחום ידיעתו האישית של העותר יצהיר שהן נכונות, ועל עובדות אחרות יצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו". לבסוף על פי הנוהלים של מזכירות בית המשפט יש לצרף לכל עתירה דף פירוט הנספחים לפי סדר אזכורם בעתירה.

3.

במקרה שלפניי, המסמכים שביקשה המבקשת להגיש אינם ערוכים כנדרש. מ דובר במסמך שחלקו מודפס וחלקו תוספות בכתב יד. זהות המשיבים להליך כלל אינה ברורה, שכן תחת הכותרת משיבים נכתב "הנהלת בתי המשפט ועוד 13 ארגונים". המסמך אינו כולל הרצה סדורה של העובדות שביסוד העתירה ופירוט בהיר של הסעדים המתבקשים והנימוקים לקבלתם. גם המסמך המכונה "תצהיר" אינו ערוך כנדרש בתקנות. אף אין המדובר כלל בתצהיר מקורי כי אם במסמך שנשלח בפקס. הנספחים הרבים שצורפו ל"עתירה" ערוכים באופן דומה, הן מבחינת צורתם והן מבחינת תוכנם. הנספחים אינם מוזכרים בעתירה וכלל לא ברורה מהותם של הנספחים ומידת שייכותם לעניין.

4.

גם אופן ההגשה – פנייה באמצעות הפקס – אינו תואם את דרך פתיחתם של הליכים משפטיים בבית המשפט. המבקש לפתוח הליך משפטי, יתכבד ויגיש מסמכים מקוריים למשרד הרישום (באמצעות הדואר, באופן אישי או באמצעות שליח). הדברים נכונים ביתר שאת לגבי תצהיר, אותו יש חובה להגיש כתצהיר מקורי. כן יוזכר כי לאחר פתיחתו של הליך בבית המשפט ניתן להגיש כתבי בי דין במזכירות רק בהתאם לסדרי הדין הרלוונטיים. חומר שנשלח בפקסימיליה שלא על פי סדרי הדין לא יקובל לרישום ולא ימצא דרכו לתיק בית המשפט. יובהר, כי משלוח מסמכים בפקסימיליה ישירות ללשכות השופטים והרשמים, שלא באמצעות מזכירות בית המשפט, כלל אינו מהווה המצאה כדין של מסמכים. שליחתם בדרך זו היא בבחינת ברכה לבטלה לשולח, שכן אין לראות אותם כאילו קובלו לרישום בבית המשפט ואין הם מוצאים את דרכם לתיק בית המשפט. השולח מסמכים בדרך זו, כאילו לא עשה דבר. נמצא, כי משלוח מסמכים ישירות ללשכות השופטים והרשמים, כמו גם משלוח מסמכים שלא בהתאם לסדרי הדין, אינו מקדם את עניינו של השולח ואין בו דבר מלבד הכבדה מיותרת על עבודת בית המשפט.

5.

דומה כי המבקשת קובלת גם על כך שמזכירות בית המשפט "חוסמת" אותה באמצעות דרישה בעניין אגרה. גם בעניין זה לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות המזכירות. על פי תקנה 2(ד) לתקנות בתי משפט (אגרות), התשס"ז – 2007, הליך שלא שולמה בו אגרה לא יקובל לרישום, אלא אם כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה. נמצא, כי לא ניתן לקבל לרישום עתירה לבג"ץ מבלי ששולמה אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה. להשלמת התמונה יצוין כי בהתאם לתקנה 2(ג) לתקנות הנזכרות, ככלל שופטי בית המשפט אינם מטפלים בעתירות אלא אם כן שולמה האגרה או שהוחלט כי ההליך פטור מאגרה.

התוצאה היא כי ההשגה נדחית.