פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"מ
8735/18 -
א'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקשת:
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית
אתא
נ ג ד
המשיבות:
1. פז גז בע"מ
2. החברה האמריקאית לגז בע"מ
3. סופרגז חברה ישראלית להפצת גז
בע"מ
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך; תשובת המשיבות לבקשה
החלטה
1.
זוהי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 8600/15 הוועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא נ' פזגז בע"מ (1.11.2018) (כבוד השופטים נ' סולברג , א' שהם ו- ד' מינץ (להלן: פסק הדין )).
2.
ביום 1.11.2018 ניתן פסק-הדין מושא הבקשה להארכת מועד. בהתאם לתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות הדיון הנוסף ) ניתן היה לעתור לדיון נוסף בפסק הדין תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין, ובענייננו עד ליום 16.11.2018. ואולם, הבקשה לדיון נוסף, שאליה צורפה הבקשה להארכת מועד, הוגשה במקרה דנן ביום 10.12.2018. בפי המבקשת שתי טענות המצדיקות לשיטתה את הארכת המועד המבוקשת. הטענה האחת היא כי פסק-הדין הומצא לה ביום 25.11.2018, וכי רק במועד זה נודע לה על קיומו. הטענה השנייה היא כי עסקינן בפסק-דין בעל "השלכה רוחבית על כלל העיריות והרשויות המקומיות". בהחלטתו מיום 11.12.2018 קבע כב' הרשם ג' לובינסקי-זיו כי המשיבות רשאיות להשיב לבקשה. המשיבות אכן השיבו לבקשה והתנגדו להארכת המועד המבוקשת. בעקבות חילופים בלשכת הרשמים הועברה עתה הבקשה לטיפולי. עיינתי בבקשה ובתשובת המשיבות והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
3.
טענתה הראשונה של המבקשת בדבר מועד המצאתו של פסק-הדין – אשר לא נתמכה בתצהיר – לא יכולה להועיל לה. אפילו אניח לטובת המבקשת כי נודע לה לראשונה על פסק-הדין ביום 25.11.2018, הרי שבהתאם לפסיקתו העקבית של בית משפט זה, המועד להגשת בקשה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק-הדין ולא ממועד המצאתו , ולעניין זה כבר נפסק כי "פרק הזמן הקצר, כמו גם מנייתו מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, נובעים מייחודו של הליך הדיון הנוסף, אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון עם מתן פסק הדין בערעור, ויוצר נדבך שיפוטי נוסף" (בש"א 7155/06 בן-יונה נ' אינסל (3.10.2006); וראו גם, בש"א 6927/11 רוכמן נ' קיבוץ מענית (24.1.2012)). אכן, המועד להגשתה של בקשה לדיון נוסף ניתן להארכה, ולעניין זה קובעת תקנה 4 לתקנות הדיון הנוסף כי רשם בית המשפט העליון רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה לדיון נוסף "אם הראה העותר טעם מיוחד לכך". עם זאת, את הדרישה ל"טעם מיוחד" יש ליישם באופן קפדני ומצמצם, וזאת על רקע מאפייניו הייחודיים של הליך הדיון הנוסף (ראו מבין רבים בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני (13.9.2009)). בענייננו פרט לטענה הנוגעת למועד המצאת פסק הדין, העלתה המבקשת אך את הטענה כי לפסק הדין "השלכה רוחבית על כלל העיריות והרשויות המקומיות". בטענה זו כפי שהועלתה אין כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת המועד המבוקשת. על פני הדברים, ולאחר שעיינתי בפסק-הדין ובבקשה לדיון נוסף, נראה שסיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם גבוהים במידה התומכת בהיענות לבקשה שלפניי.
4 .
אשר על כן הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבות בסך 1,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ב' בשבט התשע"ט (8.1.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם