בש"פ 10118/04 נזמי ג'באלי נ. מדינת ישראל

בפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת נ' אהד ) אשר קיבל את הערר שהגישה המשיבה על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו (השופט י' גרטי ) והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

כנגד העורר הוגש לבית המשפט לתעבורה כתב אישום בו יוחסו לעורר מספר עבירות מתחום התעבורה. בכתב האישום נטען כי ביום 2.11.04 נעצר העורר בביקורת שגרתית ואז התגלה כי העורר נוהג כשהוא תחת פסילה מנהלית, ללא רישיון נהיגה תקף, ללא תעודת ביטוח, וכן ללא מלווה כנדרש ממנו בהיותו נהג חדש.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט לתעבורה בקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים. בבקשה ובדיון בבית המשפט לתעבורה טענה המשיבה כי מהעורר נשקפת מסוכנות המצדיקה את מעצרו עד לתום ההליכים. המשיבה ציינה כי לעורר 11 הרשעות קודמות בתעבורה, רובן בגין נהיגה ללא רישיון תקף, וכי תלויים כנגדו שני עונשי מאסר על תנאי שהינם ברי הפעלה אם יורשע העורר בתיק זה. כן ציינה המשיבה כי בנוסף לעבירות בתחום התעבורה יש לעורר עבר פלילי מכביד ולחובתו הרשעות בתחום עבירות הרכוש וכן בתחום הסמים. לטענת המשיבה עברו של העורר מצביע על קיומו של דפוס התנהגות עברייני מובהק, המשקף את מסוכנותו של העורר לציבור, ועל כן מצדיק את מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. בתשובה לטענות המשיבה מיקד בא כוח העורר את טיעוניו בנושא חלופת המעצר. לטענתו, מסוכנותו של העורר נובעת אך ורק מנהיגתו וכי ניתן למנוע מהעורר לנהוג על ידי השמתו במעצר בית מלא, בפיקוח בני משפחתו. בא כוח העורר הציע כי אחות העורר, המבוגרת ממנו, תפקח עליו ובדיון שנערך בבית המשפט לתעבורה נחקרה האחות. מחקירתה עלה כי היא אם חד הורית המתגוררת בבית הוריה ומטפלת ב- 5 ילדים קטנים. אחות העורר אמרה כי היא נמצאת בבית במהלך כל שעות היום וכי באותו בית מתגוררים גם בני משפחה נוספים שיוכלו לסייע לה בהשגחה על העורר. כן אמרה אחות העורר, בתשובה לשאלת באת כוח המשיבה, כי אם העורר יפר את ההגבלות שיוטלו עליו היא תודיע על כך למשטרה.

לאחר ששמע את טענות הצדדים הורה בית המשפט לתעבורה על שחרורו של העורר למעצר בית מלא וכן הורה על הפקדת ערבויות. בית המשפט קיבל את טענת המשיבה בדבר מסוכנות העורר, טענה עליה לא חלק גם בא כוח העורר, אך יחד עם זאת מצא בית המשפט כי בנסיבות המקרה דנן ניתן להסתפק במעצר בית ובערבויות שהטיל על מנת לנטרל את המסוכנות הנשקפת מן העורר ולמנוע ממנו מלשוב ולנהוג.

על החלטה זו של בית המשפט לתעבורה הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי. בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי חזרו הצדדים על טענותיהם ובית המשפט המחוזי החליט לקבל את עררה של המשיבה. בית המשפט המחוזי מצא שמסוכנותו של העורר "זועקת לשמים" וכי רק מעצר מאחורי סורג ובריח יכול להפיג את המסוכנות הנובעת ממנו. בית המשפט המחוזי סבר כי אף אם אחות העורר תהא אחראית דיה כדי לדווח למשטרה אם יפר העורר את תנאי מעצר הבית הרי שעד למעצרו של העורר בידי המשטרה יוכל העורר לנהוג ברכב באופן שיסכן חיי אדם. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

בעררו, וכן בדיון בפניי, חזר בא כוח העורר על הטענות שהעלה בפני שתי הערכאות הקודמות. בא כוח העורר הסכים כי, מהעבירות שעבר העורר מהמקרה דנן, בצירוף עברו הפלילי המכביד של העורר בתחום עבירות התעבורה ובכלל, ניתן אמנם ללמוד על מסוכנות כלשהי הנשקפת מהעורר. עם זאת, לשיטתו, אין מדובר במסוכנות המצדיקה מעצר מאחורי סורג ובריח. בא כוח העורר ציין כי העורר נעצר בביקורת שיגרתית ולא ניסה להימלט או להתחמק ובכלל, לטענתו, אין מדובר באדם אלים או מסוכן. בא כוח העורר חזר וטען כי בחלופת המעצר שהוצעה, ואשר הניחה את דעתו של בית המשפט לתעבורה, יש כדי לנטרל את המסוכנות הנשקפת מן העורר ועל כן יש לאמצה. מנגד, טען בא כוח המשיבה כי העורר הינו פרוע ואין ניתן לשלוט עליו. לטענתו, חלופת המעצר שהוצעה בבית ההורים, מקום בו הרכב המשפחתי זמין, תחת השגחת אחות העורר אינה חלופת מעצר סבירה ולא יהיה בה כדי להשיג את תכלית המעצר ולמנוע מהעורר לשוב ולעבור עבירות תעבורה תוך סיכון הציבור.

לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל באופן חלקי כפי שיפורט להלן. יודגש כי לא בנקל הגעתי למסקנה זו. פעם אחר פעם הפר העורר את החוק ופנה לנהוג ברכב מבלי שהיה בידו רישיון או בניגוד להגבלות שונות שהוטלו עליו. כנגד העורר תלויים עונשי מאסר על תנאי בגין עבירות תעבורה שביצע אך גם עונשים אלו לא הרתיעו אותו מלשוב ולעבור עבירות תעבורה נוספות. בהתנהגותו זו הפגין העורר זלזול בחוק וברשויות השונות. לפיכך אף אני סבורה כי התנהגותו העבריינית של העורר על רקע עברו הפלילי מקימה עילת מעצר. אף על פי כן, בנסיבות הענין, ראוי היה לבחון אם ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופה ויתכן שהדבר אפשרי. בית המשפט מצווה לבחון חלופה גם כאשר מתקיימת עילת מעצר וודאי שכך ראוי בעניינו של מי שלכאורה עבר עבירות תעבורה. אכן, בימים אלו, כשנגע תאונות הדרכים משתולל וגובה קורבנות רבים, חובה על בתי המשפט לסייע במאבק למניעת המסוכנות הנשקפת מנהגים עבריינים, בין השאר באמצעות הרחקתם מהכביש. יחד עם זאת, משקיימת בשלב זה של ההליכים, דרך שבה ניתן להרחיק את הנהג המסוכן מהכביש מבלי שישהה בכלא, יש לעשות מאמץ להעדפת דרך זו. לבית המשפט לתעבורה הוצעה חלופת מעצר אשר היתה מקובלת עליו. לכשעצמי, אף כי מקבלת אני שיש לבחון חלופה למעצרו של העורר, איני משוכנעת שחלופת המעצר שהוצעה הינה אכן ראויה. שחרורו של העורר למעצר בית מלא בבית בו מתגוררים בני משפחתו של העורר, לרבות חמשת ילדיה הקטינים של האחות שנקבעה כאחראית עליו, נראה על פניו בעייתי. אין לשכוח כי העורר הורשע בעבר במספר עבירות סמים וכי על פי ההרשעות הקודמות הוא משתמש בסמים. ריתוקו של העורר לבית בו מצויים קטינים יש בו סיכון לעצמו; מה גם שספק רב אם אחותו של העורר, או בני משפחתו הקרובים, שלא הצליחו לפקח עליו עד כה, יוכלו לעשות כן עתה. עם זאת, בדיון שנערך בפניי ציין בא כוח העורר כי יהיה בכוחו להציע חלופת מעצר אחרת ונראה כי אם יעלה בידי העורר לגבש חלופה כזו יהיה מקום לבחון אותה בחיוב.

בנסיבות הענין ראוי לבחון חלופה מתאימה לאחר שיונח בפני בית המשפט תסקיר מעצר של שירות המבחן. במסגרת בחינת החלופה יוכל שירות המבחן להתייחס גם לרצינות החלופה שנקבעה בהשגחת אחותו. לפיכך, אני מקבלת את הערר במובן זה שעניינו של העורר יוחזר לבית המשפט המחוזי אשר, לאחר קבלת תסקיר מעצר יבחן את החלופה שיציע העורר.