בש"פ 10129/16אדוארד איסטחרוב נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בתפ"ח 20542-09-16 ובמ"ת 20528-09-16 מבית המשפט המחוזי בבאר שבע למחוז אחר, וככל הניתן לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. הטעם לבקשה הוא העובדה שקורבן עבירת הרצח המיוחסת למבקש הוא קרוב משפחתו של שופט המכהן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. לדברי המבקש, השופט האמור אמנם אינו חלק מהמותב הדן בתיק, אך מבוקש להעביר את ההליך למחוז אחר על מנת שלא תהיה למבקש "כל תחושה של אי נוחות" במהלך ניהולו. לשיטתו, אי-הנוחות שעתידה להיגרם לעדי התביעה מתגמדת מקום שמדובר בעבירת רצח וזכויות הנאשם מונחות על הכף. המבקש לא ציין האם בכוונתו להודות או לכפור במיוחס לו בכתב האישום.

2.

המשיבה התנגדה לבקשה. לדבריה, כמעט כל עדי התביעה עובדי הציבור משרתים בדרום הארץ ועדי תביעה נוספים מתגוררים בבאר שבע. בנוסף, לטענתה, הבקשה מתבססת על תחושת "אי-נוחות" בלבד ואף המבקש עצמו לא טען כי עומדת לו עילת פסלות נגד כל שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

3.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע נתן הסכמתו ביום להעברת הדיון בתיק (החלטת סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר והשופטים י' רז-לוי ו ש' פרידלנדר מיום 3.1.2017).

4.

דין הבקשה להתקבל. במקרה זה אמנם לא מתקיימת עילת פסלות כלפי כל אחד ואחד משופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אך יש ממש בעמדת המבקש שלפיה ראוי כי התיק יידון בפני בית משפט אחר מטעמים של מראית פני הצדק (ראו בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי , פ"ד נט(4) 229, 240 (2005)) . בנסיבות העניין, טעמים אלה, המצדיקים להעביר את מקום הדיון, גוברים גם על השיקולים שעניינם מאזן הנוחות בין הצדדים, לרבות השאיפה להימנע מהטרחת עדי התביעה, שלרוב זוכה למשקל רב בעת בחינת בקשות מסוג זה (על חשיבותו של השיקול האחרון, הנוגע ל"מאזן הנוחות" בין הצדדים, ראו למשל בש"פ 3064/07 מזרחי נ' מדינת ישראל , פיסקאות 4-2 (23.4.2007)).

5.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. הנני מורה על העברת הדיון בתפ"ח (מח' ב"ש) 20542-09-16 ובמ"ת (מח' ב"ש) 20528-09-16 מבית המשפט המחוזי בבאר שבע לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. לא ייעשה צו להוצאות.