בש"פ 10588/08 מדינת ישראל נ. דוד אלבז

א.

בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 2.1.09 או עד מתן פסק הדין בתפ"ח 1060/08 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ב.

כתב האישום, אשר הוגש ביום 1.4.08, מייחס למשיב, יליד 1985, עבירות של הדחת קטין לסמים מסוכנים, מעשה מגונה, ניסיון למעשה סדום ומעשה סדום. על פי הנטען, עת שהה המשיב באומן שבאוקראינה, הזמין לדירתו את המתלונן, קטין יליד 1993, נתן לו סם מסוג חשיש וכן אלכוהול, ביצע בו מעשים מגונים הכוללים נגיעות, ליקוק וכן ניסיון להחדיר את איבר מינו לפי הקטין, וגרם למתלונן לבצע בו מעשה סדום על-ידי מציצת איבר מינו של הקטין, למרות שהקטין ביקש ממנו לחדול; זאת - עד שלבסוף הצליח הקטין להתחמק ממנו וברח מן החדר.

ג.

עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. לאחר הגשת תסקיר מבחן, אשר לא המליץ על חלופת מעצר או על מסגרת טיפולית בשלב המעצר, הורה בית המשפט (סגן הנשיא הנדל) ביום 14.7.08 על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, בהסכמת המשיב.

ד.

אפרט במקצת לעניין הרקע: על פי התסקיר, למשיב קשיי אישיות, שדירדרוהו לקבוצות שוליים ולשימוש בסמים ובאלכוהול, ומשפחתו לא הצליחה להתמודד עם אלה. כן תוארו עיוותים בתחום המיני. אביו תואר כאיכפתי, אך המשפחה לא הצליחה להתמודד עם הבעייתיות; וגם במסגרת לנוער חרדי בסיכון לא צלחה דרכו של המשיב, כיוון שהשתמש בסמים. מסקנת השירות היתה כי המדובר בבעיה רב התמכרותית לרבות בתחום המיני, סמים ואלכוהול, ולא נראתה מסגרת טיפולית כחלופה, שתיתן לכך מענה וגם תציב גבולות ברורים. לא הומלץ איפוא על שחרור לחלופה. בעקבות זאת נעצר המשיב כאמור בהסכמה עד תום ההליכים.

ה.

עד היום העידו במשפטו של המשיב, אשר כפר בעובדות המיוחסות לו, שלושה עדי תביעה (מתוך אחד עשר). הדיונים נדחו מספר פעמים לבקשת המשיב בשל בקשות לקבלת חומר חקירה. והמשך שמיעת הראיות נקבע ליום 8.1.09.

ו.

בבקשה נטען, כי יש להאריך את מעצרו של המשיב נוכח המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו, העולה מהמעשים המיוחסים לו, והמתעצמת נוכח התרשמות שירות המבחן, כי הוא מתקשה להתמודד עם דחפיו המיניים המוגברים. לבסוף נטען, כי אמנם חל עיכוב בהתנהלות המשפט, אך שמיעת הראיות כבר החלה ונמצאת כעת בעיצומה.

ז.

בדיון נטען מטעם המשיב, כי האחריות לעיכוב רובצת לפתח התביעה, תוך הסתייעות בטבלת אירועים המונה 13 מועדים מסוגים שונים שעניינם בקשת חומר חקירה. לשיטת המשיב, יימשך התיק זמן ניכר בשל נושאי דין זר, חקירת מומחים וכדומה. אשר למסוכנות, נטען כי חלוף תשעה חודשים מצריך יחס שונה לעניין זה, ומעצר בית מלא בפיקוח בלתי פוסק יקטין את ממדי הסיכון, לגבי המשיב שאין לו עבר פלילי, ומדובר במקרה ראשון.

ח.

לשיטת המדינה לא נעה נקודת האיזון בנידון דידן לכיוון של שחרור לחלופה. נושאי חומר חקירה, כך נאמר, נמשכים לעתים בלא קשר להתנהלות המדינה; והמדובר בתיק שבו מעט עדים, וניתן יהא לקדמו בהארכה זו. אשר למסוכנות, לשיטת המדינה אין מקום לעת הזאת לחלופה, נוכח המורכבויות שבתסקיר.

ט.

אכן, המעשים המיוחסים למשיב הם חמורים, ועמדה לרועץ לשחרור לחלופה גם המלצתו הלא חיובית של שירות המבחן, סמן השיקום. ועם זאת, תיק זה - מבלי שאפנה אצבע לכיוון זה או אחר - נמשך מזה זמן, ותשעת החודשים הסטטוטוריים לבחינת המצב חלפו להם; הדברים נכתבים במסגרת תפקידו של בית משפט זה בתיקי סעיף 62 בבקרת ההליך. בבש"פ 4774/08 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם) ציטטתי את דברי השופטת נאור בבש"פ 5376/01 מדינת ישראל נ' זהראן (לא פורסם) לגבי עבירות שיש בהן חזקת מסוכנות, כמו עבירות מין:

"אכן, כל מי שעבר, לכאורה, עבירה לגביה יש חזקת מסוכנות, עלול לחזור על המעשים. ואולם, גם כאשר ישנה חזקת מסוכנות יש צורך לבדוק חלופת מעצר. סיכון קיים לעולם, אך השאלה היא מה מידת ההסתברות להתממשות הסיכון. נראה לי כי מעצר בית מלא תחת פיקוח בלתי פוסק מקטין את ממדי הסיכון".

הוספתי כשלעצמי,

"כי ישנם כמובן מקרים שבהם הסיכון גבוה עד כדי היעדר טעם לתור אחר חלופה, אך אינני בטוח שהמקרה דנא שולל חיפוש אחר חלופה מכל וכל... נזכור כי חלוף תשעה חודשים היא, על פי סעיף 62 נקודה שבה יש מקום לבדוק אם נעה נקודת האיזון".

ראו גם בש"פ 6210/07 מדינת ישראל נ' גלזר (לא פורסם) (השופט פוגלמן).

י.

בנסיבות דנא, נוכח כל האמור באשר לדרישת הדין ונוכח עברו הנקי של המשיב, יש מקום לבדיקה מחודשת. על כן יוזמן תסקיר נוסף מאת שירות המבחן, שיבדוק - כתום תקופה (התסקיר הקודם הוא מ-6.7.08) - אם אין מקום לחלופה, וכן תיבחן חלופה שתוצע על-ידי המשיב (או חלופות שיוצעו), בכפוף למעצר בית מלא בפיקוח מוסדר, להפקדות וערבויות גבוהות, לאיזוק אלקטרוני ולאפשרות שהמשטרה תבקר לבדוק את קיום הדברים. התסקיר יונח עד 15.1.09 על שולחנו של בית המשפט המחוזי, שיחליט לפי הנתונים שיהיו בפניו, ואיני קובע כל מסמרות. המעצר מוארך בזה בארבעים וחמישה יום, על מנת לאפשר הליכים אלה. אוסיף, כי לדעתי ראוי שהמתלונן יועד בהקדם, במהלך התקופה הקרובה.

י"א.

הבקשה מתקבלת איפוא חלקית בכפוף לאמור מעלה.