פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
10674/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. אנדרי פוטורוצין
2. אלכסיי בליאכמן
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ד' בטבת התשס"ט (31.12.2008)
בשם המבקשת:
עו"ד שאול כהן
בשם המשיב 1:
עו"ד יצחק בן-חיים
בשם המשיב 2:
עו"ד תמר אולמן
החלטה
א.
בקשת להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996.
ב.
נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם סחיטה, סחיטה בכוח ובאיומים, כליאת שווא ופציעה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי חוק העונשין, תשל"ז - 1977 (פ' (מחוזי חיפה) 7061/08). בתמצית נטען, כי המשיבים חטפו באיומים ומכות את ולנטין ניקולאייב (להלן: המתלונן ) וכלאו אותו במשך לילה על מנת שלמחרת בבוקר יטול הלוואה ויעבירה לידם. המתלונן הצליח ליצור קשר עם בת זוגו, והמשטרה עצרה את המשיבים במהלך הניסיון לקבל הלוואה בבנק למחרת היום.
ג.
כתב האישום הוגש ביום 31.3.08. ביום 30.4.08 הורה בית המשפט המחוזי (השופט ר' שפירא) על מעצר המשיבים עד תום ההליכים (ב"ש 1983/08). נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה (בין היתר עדות המתלונן, הודעת בת זוגו, הודאות חלקיות של המשיבים ועובדת מעצרם במהלך הנסיון לטול הלוואה), והוטעם, כי העבירות המיוחסות מקימות את חזקת המסוכנות שבסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. עוד נקבע, כי בנסיבות קיים יסוד סביר לחשש לבטחונו של המתלונן והציבור בכלל, וכן לשיבוש הליכי משפט ולהשפעה על עדים. ולבסוף, נקבע כי בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ופוטנציאל השיבוש אין בנמצא חלופה להפגת המסוכנות. עררים שהוגשו לבית משפט זה נדחו (בש"פ 4885/08 בלאיכמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 4994/08 פוטורוצין נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); השופט לוי שהכריע בשני העררים, הוסיף כי הצורך בהמשך המעצר נכון שיישקל לאחר שהמתלונן ובת זוגו יסיימו את עדותם בבית המשפט. צוין בבקשה, כי למשיב 1 שלוש הרשעות קודמות בהחזקת סמים לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית, החזקת סכין ומסירת ידיעות כוזבות. נתתי לבי לכך שהמשיב 1 נדון בהן לקנס ולמאסר על תנאי.
ד.
אשר לתיק העיקרי, ביום 16.4.08 כפרו המשיבים בעובדות כתב האישום. דיון הוכחות ראשון (שנקבע ליום 1.9.08) בוטל לבקשת באת כוח משיב 2, דיון ההוכחות השני בוטל כיון שהמתלונן לא התייצב למתן העדות ובהמשך הוצא נגדו צו הבאה. ביום 6.10.08 החלה חקירת המתלונן, והיא היתה אמורה להסתיים ביום 17.12.08. מועדי הוכחות נוספים נקבעו לחודשים מאי ויוני 2009. בבקשה נטען, כי טיב העבירות המיוחסות למשיבים מחייב מעצר בפועל, וכן כי למשיב 1 הרשעות קודמות. עוד נטען, שאמנם קצב "ניהול ההליך אינו משביע רצון" (סעיף 24), עם זאת - כיון ששני מועדי הוכחות בוטלו מסיבות שאינן תלויות במבקשת, ושנקבעו מועדי הוכחות נוספים - התבקשה הארכת המעצר.
ה.
בדיון נטען מפי בא כוח המדינה ובזיקה להחלטתו של השופט לוי, כי עד כה לא סיים המתלונן את עדותו, ובת זוגו לא העידה, מכל מקום, נקבעה ישיבת תזכורת (ב-4.1.09 אצל השופט גרשון).
ו.
בא כוח המשיב 1 טען, כי אכן קצב ניהול הדיונים אינו משביע רצון – התיק קבוע להוכחות בסוף מאי ותחילת יוני 2009; משמעות הדבר היא כבר מעתה הארכה נוספת אחת לפחות. אשר למתלונן, חקירתו הראשית וכן חקירה נגדית מטעם משיב 1 נסתיימה, ודרושה כשעה וחצי לסיומה. על כן, כבר פג החשש לשיבוש שבגינו דיבר השופט לוי על המתנה לאחר העדות. נטען כי גם נתגלו סתירות מכרסמות בחקירת המתלונן. הוצגה החלטת השופט גרשון מ-18.12.08 המציינת העדר מועדים ביומנו. על כן, מתבקש שחרור לחלופה.
ז.
באת כוח המשיב 2 ציינה שהמשפט עודו בחיתוליו, ולא לכך כיוון המחוקק כשקבע את תשעת החודשים, תחת שנה שהיתה בחוק לפני כן. אין טענה כלפי בית המשפט המחוזי העובד בלחץ רב, אך הסובל הוא המשיב 2, הטוען לחפותו, ושהוא נטול עבר פלילי והוא מצוי במעצר.
ח.
לא אלאה מאמור, כי תפקידו של בית משפט זה בתיקים לפי סעיף 62 הוא בקרת ההליך. אין לי כל טרוניה על בית המשפט המחוזי - העמוס לעייפה, ועל כך אין חולק. עם זאת, אין בידי להלום, כי האפשרות לבדיקת חלופה שאליה נדרש השופט לוי, ומצויים אנו לאחר תשעת החודשים שקבע המחוקק, לא תיבחן אלא בעוד חודשים ארוכים, במאי או ביוני 2009, ותוצרך ממילא הארכה נוספת לפי סעיף 62. בנסיבות אלה, דומה כי נעה נקודת האיזון, כפי שמקובל לומר בכגון דא, עם שכמובן רצוי מאוד ששחרור לחלופה ייבחן רק לאחר סיום עדותו של המתלונן ועדות בת זוגו. אין בדעתי להידרש כאן לכרסום בראיות, ונמסר לי גם כי בקשה לעיון חוזר נדחתה. אני מחלה איפוא פניו של השופט גרשון, כי בתזכורת ביום 4.1.09 – ואבקש כי החלטה זו תובא לידיעתו טרם הדיון – ייקבע מועד, בתוך החודש הקרוב, לסיום חקירת המתלונן ולשמיעת בת זוגו. אם יוכל השופט גרשון בטובו להסדיר זאת, יעמוד הדבר בהרמוניה עם המשך ההחלטה, כלהלן: כבר מעתה אזמין תסקיר מעצר, שיבדוק חלופות. התסקיר יונח בתוך 30 יום לפני בית המשפט המחוזי, וככל שיימצאו חלופות ראויות – בלא שאקבע מסמרות – יכללו אלה מעצר בית מלא, במרחק מן המתלונן ובת זוגו, איזוק אלקטרוני, הפקדות וערבויות גבוהות, עיכוב יציאה ואפשרות לביקורי משטרה. אם חלילה לא יישמעו שתי העדויות במהלך החודש – ואני מקווה כי אכן יישמעו – יביא זאת בית המשפט המחוזי בחשבון בדונו במעצר, ככל שימצא לנכון לשחרר לחלופה על פי מה שיוצג בפניו, על-ידי קביעת מרחק משמעותי מן המתלונן ובת זוגו, וכמובן איסור על כל קשר במישרין ובעקיפין אליהם מצד המשיבים. דברים אלה אבקש להביא גם לידיעת שירות המבחן. עד להחלטת בית המשפט המחוזי לאחר קבלת התסקיר, יישארו המשיבים במעצר.
ט.
הבקשה מתקבלת חלקית, לפי האמור.
ניתנה היום, ו' בטבת התשס"ט
(2.1.2009).
ש ו פ ט