בש"פ 11053/08 ניסים סבח נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת סלוטקי) מיום 21.12.08 בב"ש 2441/08, בה נדחה ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופט פרסקי) מיום 4.12.08 בת"פ 5704/08, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים, כמפורט להלן.

ב.

ביום 1.12.08 הוגש כתב אישום כנגד העורר, המייחס לו עבירות של התפרצות לבנין שאינו מקום מגורים, גניבה, גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב והחזקת נכס החשוד כגנוב (עבירות על חוק העונשין, תשל"ז-1977 ועל חוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986). כנטען בכתב האישום, ביום 26.11.08 נכנס העורר לבית קפה, גנב מתיקו של אחד השוהים במקום (בעל בית הקפה) שלושה כרטיסי אשראי והמחאה על סך 100,000 ש"ח, והשתמש באחד מכרטיסי האשראי לרכישת בקבוק ויסקי; למחרת היום, כנטען, החזיק בנגן מוסיקה שיש לגביו חשד סביר שהוא גנוב.

ג.

בד בבד עם הגשת כתב האישום התבקש מעצר העורר עד תום ההליכים. הבקשה התקבלה, בהחלטת בית משפט השלום מיום 4.12.08 נקבע קיומן של ראיות לכאורה, וזאת, בין היתר, על סמך מזכר של חוקרת משטרה, שזיהתה את העורר במתחם שממנו נגנבו כרטיסי האשראי, ביום הגניבה (העורר הכחיש שהיה במקום); עוד ציינה החוקרת, כי העורר מסר פרטים מוכמנים לגבי הארנק הגנוב. כן התייחס בית המשפט לעובדה שעל גופו של העורר שעה שנתפס נמצאו ההמחאה ונגן המוסיקה, ועל האדמה בסביבתו שלושת כרטיסי האשראי; צוין, כי הסבריו של העורר לנסיבות האמורות אפשריים רק ב"קומבינציה תיאורטית" רחוקה. באשר למסוכנות כעילת מעצר נקבע, כי אף שטיב העבירות אינו מעיד עליה בהכרח, עומד לעורר לרועץ עברו הפלילי, המחזיק 31 רישומים פליליים, ושני מאסרים מותנים תלויים ועומדים; ולעורר גם בעיית התמכרות לסמים. באשר לחלופה, העורר ביקש לשחררו למעצר בית מלא בפיקוחה של אשתו. בית המשפט קבע, כי חרף כוונותיה הטובות של אשת העורר, לא התרשם כי יהיה בכוחה לפקח על העורר כראוי. צוין, כי הקושי העיקרי הוא בבעיית ההתמכרות לסמים, אשר עלולה להביא להפרת מעצר הבית; וכי ניתן היה אולי לשקול שחרור לחלופה אחרת, אך לא הוצעה כזו.

ד.

הערר לבית המשפט המחוזי נדחה, כאמור. נקבע, כי די בכך שרכוש גנוב נמצא בידי העורר, יום אחד לאחר שנגנב, וכי בסמוך לעורר נמצא רכוש גנוב נוסף, כדי להוות ראיות לכאורה לגניבה. צויין, כי אכן ראוי היה "לעבות את התשתית הראייתית" באמצעות בדיקת טביעות אצבעות, וכי נתגלו מחדלי חקירה נוספים (למשל, לא נערך מסדר זיהוי תמונות בפני בעל החנות) – אך למסקנת בית המשפט, לא היה באלה כדי לכרסם בתשתית הראייתית. עוד נאמר, כי ספק אם ישנן ראיות באשר לעבירת ההתפרצות, באשר מ דובר במקום הפתוח לציבור.

ה.

בערר נטען תחילה כנגד הראיות לכאורה: נטען, כי חלף פרק זמן משמעותי (בן יום) בין מועד הגניבה לבין המועד בו נמצא הרכוש הגנוב בידי העורר, ועל כן אין מקום לחזקה לפיה העורר הוא שגנב את הרכוש. כן נטען, כי היה על המשטרה לבדוק טביעות אצבעות על גבי כרטיסי האשראי ועל גבי הנרתיק בו הוחזקו, וכן לערוך מסדר תמונות כאמור בפני איש החנות אשר ממנו קנה העורר, לפי הנטען בכתב האישום, בקבוק ויסקי. נטען עוד, כי אין ראיה ישירה הקושרת את העורר לפריצה, לגניבת הארנק או לרכישה בכרטיס האשראי, ועל כן יש לייחס משקל משמעותי למחדלי החקירה האמורים. כן נטען, כי אפשר שהארנק נמצא על ידי לקוח בית הקפה לאחר שנפל מהתיק שבו היה נתון, או שנגנב מן התיק על ידי אחד הלקוחות. בסוגיית עילת המעצר נטען, כי אין די בעברו הפלילי של העורר כדי להקים מסוכנות, וכי מ דובר

בעבירת גניבה "במדרג הנמוך". לחלופין נטען, כי די בחלופת המעצר המוצעת.

ו.

בדיון חזר העורר על נימוקי הערר. הודגש כי על אף העבר הפלילי העשיר, ונוכח העדר ראיות לכאורה ומחדלי החקירה שפורטו לא קמה עילת מעצר. עם זאת, בגדרי חלופה, הוצע איזוק אלקטרוני. בא כוח המדינה טען כי קיימות ראיות לכאורה ביחס לכל העבירות המיוחסות לעורר, לרבות לעבירת ההתפרצות. העורר נתפס שעה שברשותו שיק שנגנב מארנקו של המתלונן, ובסמוך לכך נמצאו שלושה כרטיסי אשראי שנגנבו מאותו ארנק. לאלה מצטרף מזכרה של השוטרת אשר זיהתה את העורר במקום במועד הרלבנטי, ואשר מסרה כי לאחר חקירתו במשטרה, אמר לה העורר שהוא מוכן להשיב את הארנק. הודגש כי עברו המכביד של העורר, והתמכרותו לסמים, מלמדים על הסתברות לביצוע עבירות נוספות. לבסוף נטען כי המסוכנות היא גבוהה, והחלופה שהוצעה אינה מתאימה.

ז.

לאחר עיון בחומר החקירה, דומני כי די בראיות אשר הוצגו כדי לבסס קיומה של תשתית לכאורה. בחזקת העורר נמצא שיק שנגנב, ונמצאו מספר כרטיסי אשראי שנגנבו באותו מעמד על האדמה בקרבתו, ונסיבות אלה יכול שיגבשו חזקה תכופה.

ממזכרה של חוקרת המשטרה עולה כי העורר היה לכאורה במקום האירוע במועד הרלבנטי, אף שהכחיש זאת. כן מתארת היא (30.11.08) כי בתחנת המשטרה אמר לה העורר כי ישיב את הארנק לבעליו לכשישתחרר, ונדרש לפרטים מוכמנים. בנוגע לנגן המוסיקה, בירור עם החברה המייצרת העלה כי מ דובר

במכשיר שנרכש בארה"ב, בניגוד לטענת העורר כי המכשיר נרכש ב"דיוטי פרי" בהולנד. די באלה. ההסברים שבפי העורר אינם מספקים ומציגים מסכת אירועים של "צירוף מקרים", כלשונו בהודעתו מ-1.12.08, אשר יש צורך באמון רב מאוד כדי לקבלה - כגון שכרטיסי האשראי נמצאו אך אקראית בסמוך למקום בו רצה לזרוק מזרק סמים, וזאת שעה ששיק שנגנב מאותו ארנק ככרטיסי האשראי נתפס על העורר. הוא הדין לטענת העורר כי פרטים מוכמנים שמסר נמסרו לו על-ידי בלש שלא רצה ליתן את שמו. אשר לעבירת ההתפרצות, כמותי כבתי המשפט הקודמים מסופקני, בהינתן העובדה שענייננו במקום ציבורי, אם יש בראיות שהוצגו כדי לבסס עבירה זו. בהתייחס למחדלי החקירה הנטענים ולעיבוי התשתית הראייתית, נציין כי אכן אלה מעוררים שאלה, כגון אי לקיחת טביעות אצבעות, אולם גם בהינתן האמור, די בהחלט בתשתית שהוצגה לשם קביעת ראיות לכאורה. משקלם של הנושאים שהועלו באשר לחקירה ייבחן ככל שינוהלו הוכחות בתיק.

ו.

העבירות בהן מואשם העורר אינן מצויות ברף הפלילי הגבוה, וכשלעצמן לא היו אינן מקימות חזקת מסוכנות, אילו ניתקנו אותן - דבר שאין לעשות - מעברו הפלילי העשיר של העורר, המשתרע על פני שלל עבירות שתחילתן בהיותו בן פחות מ-15 שנים. אין לומר על העורר אלא כי הפשע הוא דרך חייו, כמעט "מקצועו", ופגיעתו בציבור רעה. העורר - בן 51 - עמד לפני בתי משפט לא פחות משלושים ואחת פעמים לפני הפרשה הנוכחית, בעבירות רכוש מגוונות למיניהן - שהן עיקר, וכן בעבירות תקיפה, איומים, סמים, בריחה ממעצר חוקי. העורר ריצה מאסרים רבים, ולא מכבר השתחרר ממאסר בן שלושים חודש. נוספת לכך התמכרותו לסמים (ראו הודעתו מיום 27.11.08, עמ' 2). בהתחשב באלה מתעורר חשש מובהק של ממש להישנות העבירות, וקמה עילת המסוכנות לבטחון הציבור בהתאם לבש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268 . מצער ככל שיהא הדבר, עבריינים "מקצועיים" סדרתיים מקשים מאוד על התייחסות לחלופה, בהתחשב בבטחון הציבור.

ז.

אף אני בדעה, כי אשת העורר אינה יכולה להוות חלופה, ואין להניח כי יעמוד לה כוחה למלא את תפקידה לגביו.

ח.

בשעתו (26.12.05) החליטה השופטת (כתארה אז) ביניש לשחרר את העורר לחלופה, אף שנטתה לחשוב כי עלול הוא לשוב ולעבור עבירות נוכח עברו (בש"פ 11524/05 סבח נ' מדינת ישראל (לא פורסם). המצב דומה אף הפעם, אלא שנוספו עוד מאסר ומאסרים על תנאי בני הפעלה - והיד לכאורה נטויה. לרועץ, באור אדום בוהק, עומד לעורר עברו.

ט.

ועם זאת אף בנידון דידן, נוכח מהות העבירות הספציפיות, אם יוכל העורר להמציא חלופה רצינית

אחרת , בידו להגיש בקשה לבית משפט השלום לעיון חוזר, ובית המשפט – בלא שאקבע כל מסמרות – ישקול אם יבדוק את החלופה בעצמו או יזמין תסקיר מעצר. מובן כי כל חלופה צריך שתכלול הפקדות, ערבויות, איזוק אלקטרוני ואפשרות למשטרה לודא כיבודה, כשהעיקר הוא ההגנה על הציבור.

י.

בנתון לכך איני נעתר איפוא לערר.