פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1229/13
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
בואב ואליד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום
11.2.2013 בעמ"ת 6464-02-13 שניתנה על ידי כבוד השופט צ' קפאח
בשם המבקש:
עו"ד אבי כהן
החלטה
דין בקשת רשות הערר להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבה.
עסקינן בבקשת רשות לערור ב"גלגול שלישי". רשות כאמור תינתן במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית [ראו למשל: החלטתי בבש"פ 684/12 ברטלר נ' מדינת ישראל (31.1.2013)]. המקרה דנן אינו מצדיק היעתרות לבקשה שכן אינו מקיים אחר אמות המידה האמורות למתן רשות לערור.
דין הבקשה להידחות אף לגופה. הטענות בבקשה דנן נבחנו על ידי הערכאות הקודמות ולא מצאתי כי נפלה בפסיקתן טעות.
הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי הצביעו על כך שמהודעתו של הסוכן המשטרתי עולה לכאורה כי המבקש שימש חוליה בשרשרת הסחר בסם מסוכן מסוג הירואין. כך אף עולה ממסדר תמונות בו זיהה הסוכן המשטרתי את המבקש.
בית משפט השלום התייחס לטענת הכרסום הראייתי ודחה אותה מאחר ומצא כי הסוכן ידע להבחין בין חלקו של המבקש בעסקה הראשונה לעומת העסקה השנייה, קרי בין תיווך לבין סחר.
בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי לא מצאו מקום להורות על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר נוכח המדיניות השיפוטית לפיה הכלל בעניינם של סוחרי סמים וחוליות אחרות בשרשרת הפצת הסם הינו מעצר מאחורי סורג ובריח למעט מקרים חריגים [ראו והשוו: החלטתי בבש"פ 8139/09 מדינת ישראל נ' עומר (22.10.2009) ].
כמו הערכאות הקודמות אף אני סבור שלא היה מקום לשחרר את המבקש לחלופת מעצר, בין היתר, גם נוכח עברו הפלילי בתחום עבריינות הסמים ואף ריצוי מאסר בשל כך.
נוכח הנימוקים המפורטים לעיל הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, י' באדר תשע"ג (20.2.2013).
ש ו פ ט