פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ 1256/02
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקשת
:
מדינת
ישראל
נגד
המשיב
:
יעקב(קובי)
בן ניסים חיון
בקשה להארכת מ
עצר מעבר לתשעה חודשים
על
פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות
אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996
בשם
המבקשת: עו"ד נ' כץ
בשם
המשיב: עו"ד א' גוטמן
החלטה
בפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים. המשיב הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה והואשם ביחד עם אחרים בעבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, סרסרות למעשי זנות, כליאת שווא, אינוס, מעשה סדום ואיומים.
בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד לתום ההליכים וערר על החלטה זו נדחה בבית משפט זה (השופטת א' פרוקצ'יה) בבש"פ 7208/01 (לא פורסם). בהחלטה בערר הנ"ל נאמר על נסיבות מעצרו עד לתום ההליכים של המשיב:
"אופי המעשים שהעורר מואשם בהם גם בלעדי עבירת האינוס ומעשה הסדום, מעלים אכן סכנה כי אם ישוחרר הוא עלול להמשיך ולשלוח ידו בהם גם ממקום מעצר הבית בו ישהה. קשה בנסיבות העניין לתת אמון בשמירתו את החוק ואת תנאי השחרור".
משפטו של המשיב מתברר בבית המשפט המחוזי בחיפה וביום 7.3.01 עומדת להסתיים פרשת התביעה בחקירתו הנגדית של עד התביעה האחרון. עתה מבקשת התביעה הארכת מעצרו של המשיב לתקופה נוספת של תשעים יום כשבקשתה נשענת על טענת המסוכנות.
בא-כוחו המלומד של המשיב טען כנגד הארכת המעצר והעלה בפני נימוקיו בהרחבה. עיקר טיעונו של בא-כוח המשיב התמקד בכך, שכאשר חלפו תשעת החודשים שקבע המחוקק כתקופת מעצר לאדם שטרם הורשע, הכלל הוא שיש לשחרר ממעצר, והטעמים המיוחדים הדרושים להארכת המעצר לא נתקיימו בעניינו של מרשו. הוא אף עמד על תנאי המעצר הקשים וציין כי מרשו, שזה מעצרו הממושך הראשון למד את לקחו ואינו מסוכן עוד. כן הצביע על התמשכות המשפט עד כה וההתמשכות הצפוייה.
נתתי דעתי לטיעוניו של בא-כוח המשיב באשר למצב הקשה של המשיב שמשפטו מתמשך כשהוא נתון במעצר. במיוחד הטרידה אותי שאלת קצב התנהלותו של המשפט. עדותה של המתלוננת היתה עדות מוקדמת וחלף זמן ניכר מאז שמיעת עדותה לשמיעת יתר הראיות. עם זאת, במהלך החודשים נובמבר ודצמבר נשמע המשפט באינטנסיביות, בהתחשב בכך שמדובר בתיק המתברר נגד שלושה נאשמים, עובדה שיש בה כשלעצמה כדי לסרבל את השמיעה. עתה נראה כי שמיעת הראיות מתקרבת לקיצה, ואף נקבעו מועדים נוספים במהלך תקופת הארכה המבוקשת; אם יהיה צורך בכך, ראוי להוסיף מועדים נוספים ככל האפשר, כדי לסיים את השמיעה בתקופת הארכה המבוקשת. נכונה גם הטענה כי ככל שמתארך זמן המעצר עומדת למבחן מחודש נקודת האיזון בין מידת המסוכנות לפגיעה בחרות. עם זאת, כנגד השיקולים שמנה הסניגור המלומד, אי אפשר להתעלם מסוג העבירה וממסוכנותם של אלה המבצעים עבירות של סחר בנשים, אשר שחרורם בתנאי חלופה מאפשר להם להמשיך בעיסוקם זה. כך בדרך כלל וכך ביחס למשיב, אשר בעברו הרשעות קודמות רלוונטיות לשאלת המסוכנות. הרשעה בתקיפה בנסיבות מחמירות ובאיומים, הרשעה בעבירת סמים והרשעה בסרסרות לזנות.
אשר על כן החלטתי להעתר לבקשה ולהורות על המשך מעצרו של המשיב למשך תשעים יום נוספים, כמבוקש.
ניתנה היום, ב' באדר תשס"ב (14.2.02).
ש
ו פ ט ת