בש"פ 1298/09 יעקב מיטרני נ. מדינת ישראל

בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 2.2.2009 בתיק מ"ת 11695-01-09 בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים הפליליים נגדו.

נגד העורר ואדם נוסף הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי מרכז (תיק פלילי 11684-01-09) בגין עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ועבירה של ייבוא סם מסוכן, לפי סעיפים 13 +19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973.

על פי המתואר בכתב האישום קשרו העורר יחד עם הנאשם השני ושניים נוספים, קשר לייבא סם מסוכן מסוג חשיש מהודו למדינת ישראל, על ידי העברתו במכולה כשהוא מוסלק בתוך חפצי נוי שונים. העורר, יחד עם שניים מהקושרים הנוספים, שהו בהודו במועד כלשהוא בין החודשים אוקטובר-נובמבר 2008, ובמהלך תקופה זו הסליקו סם מסוכן מסוג חשיש הודי במשקל של כ- 98 ק"ג בתוך חפצי נוי שונים אשר הוכנסו לארגזים והועלו על מכולה שנשלחה לישראל, שם נתפס הסם על ידי המשטרה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר (והנאשם הנוסף) עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

ביום 2.2.2009 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ל' ברודי ) בגדרה הורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בגדר ההחלטה אף דחה בית המשפט את בקשת בא כוח העורר כי הלה יישלח לשירות המבחן על מנת שזה ייתן תסקיר בעניינו. זאת, בנימוק כי מאחר ומ דובר

בעבירות סמים חמורות המיוחסות לעורר, על פי ההלכות הקיימות תיסתר חזקת המסוכנות המיוחסת לו אך במקרים חריגים ויוצאי דופן. עוד צוין כי מקום בו נסיבות המקרה מעידות על מסוכנות בלתי ניתנת לאיון הנשקפת מהעורר, אין טעם בעריכת תסקיר ומן הראוי להימנע מכך. מטעמים אלו, מצא בית המשפט כי בנסיבות המקרה אין מקום להורות על עריכת תסקיר בעניינו של העורר. עוד נקבע כי לאור העובדה כי העורר מתגורר מזה שנים באורח קבע בספרד ושם חיה משפחתו הגרעינית, קיימת גם סכנת הימלטות בעניינו.

מכאן הערר שבפניי, אשר ממוקד בבקשה כי אורה ל בית המשפט המחוזי על קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של העורר. לשיטתו, סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) מחייב בחינת חלופת מעצר טרם קביעת מעצר עד תום ההליכים, ולא ניתן להגשים הוראה זו אלא על דרך של קבלת תסקיר משירות המבחן. עוד טוען בא כוח העורר כי אף שנקבע בהחלטת בית משפט זה כי ניתן ואף רצוי להימנע מעריכת תסקיר מקום בו אין סיכוי לאיון המסוכנות, נקבעו דברים אלו בנסיבות בהן היה מ דובר

בעבירה של אונס קשה במקרה אחד ועבירות של אלימות סדרתית במקרה אחר, במאפיינים שונים לחלוטין מהענין בו מואשם העורר.

מנגד טענה באת כוח המשיבה כי לא נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי. העבירות המיוחסות לעורר הינן חמורות ביותר והחלטות בית משפט זה קבעו כי בעבירות ממין זה ישוחרר נאשם לחלופת מעצר אך במקרים חריגים. בנסיבות הענין מ דובר

בעבירה שתוכננה לאורך זמן רב ושהעורר היה על פי הנטען גורם עיקרי בביצוע ואף נסע להודו יחד עם נוספים על מנת להטמין את הסם במכולה. עוד נטען כי אף שאשתו של העורר הגיעה לישראל עדיין מרכז חייו מצוי בספרד.

לאחר שעיינתי בערר על צרופותיו, בטענות הצדדים ובהחלטת בית המשפט המחוזי, נחה דעתי כי דין הערר להידחות.

אין מחלוקת אומנם לענין התועלת בקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של נאשם, וחשיבותו של כלי זה המאפשר ל בית המשפט הדן בענין להעריך את מידת המסוכנות הנשקפת ממנו ואת מידת יכולתה של חלופת מעצר לאיין מסוכנות זו. אולם, נקבע לא אחת בפסיקת בית משפט זה כי עבירות מסוימות, ובפרט לענייננו כאשר מ דובר בעבירות סמים המצויות במדרג הגבוה של עבירות אלו, יוצרות חזקת מסוכנות אשר אך במקרים חריגים ניתן להפריכה (ראו למשל, בש"פ 43/05 ארוך נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.1.2005) (להלן: ענין ארוך )).

בנסיבות הענין, כתב האישום מתאר קשר ליבוא סמים קשים לישראל בכמות נכבדת. על פי הנטען בכתב האישום, היה העורר בין אלה שנסעו להודו על מנת להטמין את הסם המסוכן במכולה שנשלחה לישראל. בנסיבות אלו, ומשניתנה הסכמה לענין קיומן של ראיות לכאורה, אין מקום בשלב זה לטענת בא כוח העורר כאילו מ דובר בעורר תמים אשר תמימותו נוצלה על ידי גורמים עבריינים, וקיימת החזקה האמורה בענין מסוכנותו של העורר. אומנם לעורר אין עבר פלילי מכביד, אך מסכים אני עם בית המשפט המחוזי, כי בנסיבות הענין אין בכך כדי להפחית מהמסוכנות הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו. לכך מצטרף, החשש כי העורר ימלט מאימת הדין לאור העובדה שמרכז חייו הינו בספרד, ולא ראיתי בטענות בא כוח העורר כדי להפחיתו כליל.

מסכים אני גם עם קביעת בית המשפט המחוזי כי ההפניה לקבלת תסקיר ראוי שתיעשה בנסיבות בהן ניתן ללמוד על מסוכנות הניתנת לאיון, וכי משכך, בנסיבות הענין, לא היה מקום לבקש כי יוכן תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו של העורר (השוו למשל לענין ארוך הנ"ל).

אשר על כן, הערר נדחה.