החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1382/10 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור בפליליםבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על גזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור בפלילים שהוגשה כשנה לאחר פסק דין של בית המשפט המחוזי. נקבע כי בהליכים פליליים יש גמישות רבה יותר, אך המבקש חייב להציג טעם ממשי המניח את הדעת. בנסיבות שבהן האיחור ניכר, הסיכויים לגוף העניין אינם טובים והנימוקים אינם מספקים, הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שדחה בעיקרו את ערעורו על גזר דין של בית משפט השלום. הבקשה הוגשה כשנה לאחר מתן פסק הדין. המבקש נימק את האיחור באי-ידיעת הדין, במצבו הבריאותי ובנימוקים לגוף העניין, והמדינה התנגדה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור בפלילים לאחר איחור של כשנה מיום מתן פסק הדין?
  2. 2.האם מצא בית המשפט טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור המבקש?

הלכות

  1. 1

    בבקשות להארכת מועד בהליכים פליליים יש גמישות רבה יותר מאשר בהליכים אזרחיים, אך הכלל הוא שיש להקפיד על המועדים הקבועים בחוק ועל המבקש להציג טעם ממשי המניח את הדעת.

    ״הכלל הוא שיש להקפיד על המועדים הקבועים בחוק, ועל המבקש להציג "טעם ממשי המניח את הדעת"״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בבחינת בקשה להארכת מועד ישקול בית המשפט את משך האיחור, את ההצדקה הנטענת לאיחור ואת סיכויי ההליך העיקרי.

    ״ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • טעם ממשי המניח את הדעת
  • גלגול שלישי
  • חומרת העונש
  • סיכויי ההליך
  • אי-ידיעת הדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

1382/10 - ב'

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור

בשם המבקש:

בעצמו

בשם המשיבה:

עו"ד רחל מטר

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 18.2.2009, שבו נדחה בעיקרו ערעורו של המבקש על גזר הדין שניתן בעניינו בבית משפט השלום. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 21.2.2010, קרי: כשנה לאחר מתן פסק-הדין. המבקש מנמק את בקשתו באי-ידיעת הדין באשר לאפשרות הערעור, במצבו הבריאותי ובנימוקים לגוף העניין. המדינה מתנגדת לבקשה.

אין בידי להיעתר לבקשה להארכת מועד. אכן, הגישה בבקשות להארכת מועד בפלילים גמישה יותר לעומת הליכים אזרחיים, אולם גם בבקשות כאלה הכלל הוא שיש להקפיד על המועדים הקבועים בחוק, ועל המבקש להציג "טעם ממשי המניח את הדעת". בהקשר זה, כך נפסק, ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו: בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.7.2006); בש"פ 6125/09 רבין נ' מדינת

ישראל (טרם פורסם, 11.8.2009)). בענייננו, מדובר באיחור ניכר ביותר – שנה לאחר מתן פסק הדין, ובהתחשב בעובדה שמדובר ב"גלגול שלישי" הנסב על חומרת העונש, אין לומר כי סיכויי ההליך טובים. בנסיבות העניין ולמקרא טענות המבקש, לא מצאתי כי הונח טעם מספק לאיחור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט בניסן התש"ע (13.4.2010).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1בבקשות להארכת מועד בהליכים פליליים יש גמישות רבה יותר מאשר בהליכים אזרחיים, אך הכלל הוא שיש להקפיד על המועדים הקבועים בחוק ועל המבקש להציג טעם ממשי המניח את הדעת.
  2. 2בבחינת בקשה להארכת מועד ישקול בית המשפט את משך האיחור, את ההצדקה הנטענת לאיחור ואת סיכויי ההליך העיקרי.