בש"פ 1534/05 איתן איסקוב נ. מדינת ישראל

בפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.2.05 (השופט י' גריל ), אשר דחה את בקשתו של העורר לעיון חוזר בהחלטתו של בית משפט זה מיום 5.8.04 (השופט א' גרוניס ).

ביום 24.8.03 הוגש נגד העורר ושבעה אנשים נוספים כתב אישום, בו יוחסו לעורר עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. בכתב האישום נטען כי העורר ביצע פעולות של הלבנת הון, שמקורו בהימורים בלתי חוקיים שביצעו חלק מהנאשמים האחרים. כן נטען כי העורר ביצע פעולות ברכוש אסור, אשר נצבר מכספי ההימורים הבלתי חוקיים.

יחד עם כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לעצור את העורר על דרך חלופת מעצר. ביום 28.8.03 הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של העורר למעצר בית מלא בכפוף להפקדת ערבות בסך של 50,000 ₪. ביום 17.10.03 דן בית המשפט המחוזי בעניינו של העורר פעם נוספת וקבע כי העורר יורשה לצאת לעבודתו באזור הקריות בשעות הבוקר בפיקוח והשגחה. על החלטה זו הגיש העורר ערר לבית משפט זה (השופט י' טירקל ), אשר נדחה ביום 1.12.03 (בש"פ 10157/03 איסקוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). כארבעה חודשים לאחר מכן הגיש העורר לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו בערובה, אשר נדחתה ביום 29.3.04. על החלטת בית המשפט המחוזי הגיש העורר ערר לבית משפט זה (השופטת מ' נאור ). בהחלטתו מיום 21.4.04 ציין בית משפט זה כי טרם חלף זמן רב מאז ההחלטה הקודמת ולא חל שינוי נסיבות המצדיק את שינוי תנאי השחרור בערובה. יחד עם זאת, ציין בית משפט זה כי לחלוף הזמן עשויה להיות משמעות, אשר תצריך, עם הזמן, הקלה זו או אחרת בתנאי השחרור (בש"פ 3429/04 איסקוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בחלוף פחות מארבעה חודשים, הגיש העורר בקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי שחרורו בערובה, אשר התקבלה באופן חלקי על ידי בית המשפט המחוזי ביום 18.7.04. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי העורר יוכל לשהות מחוץ לביתו בין השעה 8:00 לשעה 22:00, בליווי רעייתו או גיסו, בתנאי כי לאחר שעות עבודתו לא ישהה באיזור הקריות. כן נקבע כי לאחר שעות עבודתו לא ישהה העורר מחוץ לתחום הקו כפר ורדים – נהריה, אלא אם יודיע מראש לפרקליטות או למשטרה מתי ולאיזה יעדים הוא מתכוון לנסוע והיכן בדיוק מתכוון הוא להימצא. עררו של המבקש לבית משפט זה נדחה, כאמור, ביום 5.8.04 (בש"פ 7259/04 איסקוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). ביום 23.1.05 פנה העורר לבית המשפט המחוזי בבקשה נוספת לעיון חוזר, אשר נדחתה ביום 10.2.05. בהחלטתו קבע בית המשפט כי אין מקום להקלות נוספות בתנאי שחרורו של העורר בערובה שכן האינטרס הציבורי המחייב קיומם של תנאי שחרור בערובה שיהא בהם כדי להפיג את מסוכנותו של העורר גובר במקרה דנן על האינטרס של העורר לתנועה חופשית. מכאן הערר שבפניי.

בעררו טוען בא-כוח העורר כי יש לבטל את מגבלות התנועה אשר הוטלו על מרשו בהתחשב בהתמשכות הליכי משפטו וכן בהתחשב בכך שהעורר לא הפר מגבלות אלו. כן טוען בא-כוח העורר כי משפטו של העורר צפוי להמשך עוד זמן רב נוכח מספרם הרב של העדים. בנוסף, עומד בא-כוח העורר על כך ששניים מהאנשים שהואשמו עם העורר באותו כתב אישום נתונים באותן מגבלות כמו מרשו, אף על פי שיוחסה להם עבירה של ביצוע הגרלות והימורים, בנוסף לעבירות אשר יוחסו לעורר. מנגד, טוענת באת-כוח המדינה כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי כיוון שטיבן של העבירות מהסוג אשר יוחס לעורר להתבצע בשעות הלילה וכן כיוון שהפיקוח המתמיד על העורר חיוני בכדי להפיג את מסוכנותו.

לאחר שעיינתי בערר הגעתי למסקנה כי דינו להתקבל באופן חלקי. עבירות מהסוג אשר יוחס לעורר מקימות עילת מעצר, במיוחד כאשר הן מבוצעות בהיקף נרחב ולאורך זמן כמו במקרה שלפנינו. יחד עם זאת, בהתחשב בחלוף הזמן ובהתחשב בכך שהעורר לא הפר את תנאי השחרור בערובה עד כה, ואין אינדיקציה לכך שפעל לשיבוש מהלכי משפטו, ראוי להקל על מגבלות התנועה שהוטלו עליו. הבאתי בחשבון גם כי משפטו של העורר אינו צפוי להסתיים בקרוב וכן כי האישומים שיוחסו לעורר בכתב האישום קלים יותר מאלו שיוחסו לנאשמים אחרים, ששוחררו בתנאים דומים. בנסיבות אלו, מצאתי להקל בתנאי שחרורו של העורר בערובה, בכפוף להגדלת הערבויות.

העורר יוכל לשהות בין השעה 8:00 לשעה 22:00 מחוץ לביתו, וכן יוכל להימצא גם מחוץ לאזור שהוגבל אליו עד כה, ללא פיקוח צמוד. עם זאת, העורר ימשיך להיות נתון במעצר בית מלא בביתו בשעות הלילה, בין השעה 22:00 לשעה 8:00 בבוקר שלמחרת, בפיקוח רעייתו.

להבטחת תנאי השחרור אני מורה כי העורר יפקיד סכום של 30,000 ₪ - שיתווסף על הערבויות שניתנו - במזומן או בערבות בנקאית, במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה. ניתן בזאת צו למניעת יציאתו של העורר מן הארץ. דרכונו של העורר יופקד במשטרה, אם טרם הופקד.

אשר על כן, הערר מתקבל באופן חלקי, כמפורט לעיל.