פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1701/21 -
א'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקש:
מאיר אוחנה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך; תשובת המשיבה מיום 12.3.2021
החלטה
זוהי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בע"פ 4260-10-20 מיום 10.1.2021, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון בת"פ 57053-01-17 מיום 22.7.2020 שבגדרו הושת עליו עונש מאסר של 15 חודשים לצד רכיבי ענישה נוספים. בקשת הארכה (שאליה צורפה בקשת רשות הערעור) הוגשה לבית משפט זה ביום 10.3.2021 ובמסגרתה טוען המבקש, שאינו מיוצג, כי התעכב בהגשת ההליך לנוכח העובדה שבני משפחתו חלו לאחרונה בקורונה. המשיבה מתנגדת לבקשה.
לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה ובתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בהתאם לסעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי ), נתונה לבית המשפט הסמכות להורות על הארכת המועד להגשת הליך ערעורי בפלילים. בבקשת ארכה מסוג זה, כך נפסק, אין המבקש נדרש להציג "טעם מיוחד" ודי בהצגת "טעם ממשי המניח את הדעת". בהקשר זה ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו,
בש"פ 7331/19
מחאמיד נ' מדינת ישראל (11.11.2019); בש"פ 5988/06
נגר נ' מדינת ישראל (25.7.2006); בש"פ 2311/20 בן לולו נ' מדינת ישראל , פיסקה 4 (30.3.2020)).
בענייננו, פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן כאמור ביום 10.1.2021. המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור בהליך פלילי הוא 45 ימים מיום מתן פסק הדין (סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי). בשים לב לכך, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור היה ביום 24.2.2021. הבקשה הוגשה כעבור שבועיים ואין מדובר באיחור קצר או זניח. אכן, מנספחי הבקשה עולה כי המבקש פנה לאחר מתן פסק-דינו של בית המשפט המחוזי לבא-כוחו בערכאה קמא וביקש ממנו כי יסייע לו. ואולם, תשובת בא-כוחו לשעבר נשלחה למבקש עוד ביום 7.2.2021 ולא הובהר מדוע המתין המבקש פרק זמן כה ממושך לצורך הגשת ההליך דנן. לא ראיתי ליתן משקל ממשי בהקשר זה לטענת המבקש כי בני משפחתו חלו בקורונה. זאת, משום שטענה זו הועלתה באופן לקוני. די אם אציין כי המבקש לא פירט את תקופת המחלה ואת זהות בני המשפחה וטענותיו בעניין זה לא נתמכו באסמכתאות כלשהן.
לבסוף, עסקינן בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" המופנית כנגד פסק-דין שניתן בהסכמת המבקש, כך על פי האמור בפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי. אמנם, לא נעלמה מעיניי טענות המבקש הדומות במהותן לטענת "כשל בייצוג". ברם, מנגד אף אין להתעלם מטענת המשיבה כי המבקש לא הציג ראשית ראיה בהקשר זה (ראו והשוו בהקשר זה, בש"פ 524/11 אשכנזי נ' מדינת ישראל , פיסקה 5 (17.4.2011)). בנסיבות אלה נראה על פני הדברים כי בפניי המבקש עומדת משוכה לא פשוטה בערכאת הערעור (ראו והשוו, בש"פ 837/21 עובד נ' מדינת ישראל (7.2.2021)).
משלא הוצג אפוא "טעם ממשי המניח את הדעת" התומך במתן הארכה, דינה של הבקשה להידחות וכך אני מורה.
ניתנה
היום, ד' בניסן התשפ"א (17.3.2021).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם