בש"פ 1769/11 מדינת ישראל נ. פלוני

ערר על החלטת בית המשפט בחיפה מיום 3.3.11 (כב' השופט ר' שפירא ) במ"ת 49413-02-11 בגדרה הורה על שחרור המשיב למעצר בתנאים מגבילים .

1.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום ביום 27.2.11 בגין עבירות של מעשה סדום בנסיבות מחמירות (סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק )); ניסיון למעשה סדום (סעיף 25 וסעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק); איומים (סעיף 192 לחוק); ותקיפת קטין (סעיף 368ב(א) לחוק).

2.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 1.2.11 בשעות הערב עקב המשיב אחר המתלוננת, קטינה ילידת 1997. בשלב מסוים תקף אותה המשיב מאחור והפילה לרצפה, חנק אותה וגרר אותה לפתחו של חניון אגד הסמוך. המשיב דרש ממנה כי תוריד את מכנסיה ותחתוניה ומשסירבה איים כי יאנוס אותה בחוזקה. משעשתה כן, החדיר המשיב את איבר מינו לפיה של המתלוננת בחוזקה על אף התנגדותה.

בהמשך, הפך הנאשם את המתלוננת והשכיבה על בטנה, נשכב מעליה וניסה בכוח להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת. בשל התנגדותה, סובב הנאשם את המתלוננת והחדיר שוב את איבר מינו לפיה ודחף את ראשה, ולאחר מכן השכיבה שוב על בטנה ונשכב מעליה. בעודו מעליה, עבר במקום עובר אורח שהבחין בסימני המצוקה של המתלוננת והניס את המשיב באיימו כי הוא מזמין משטרה.

3.

בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בדיון מיום 3.3.11 הסכים בא כוחו של המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של מסוכנות המקימה עילת מעצר ועתר לשחרר את המשיב לחלופת מעצר שיש בה לאיין את מסוכנותו.

בית משפט קמא הדגיש בהחלטתו כי אקראיות הקורבן מגבשת מסוכנות אשר אינה ממוקדת באזור גיאוגרפי אלא מסוכנות כללית. עם זאת, לאור המלצת שירות המבחן, בהינתן שהמשיב קטין וללא עבר פלילי, ולאור האמון שרחש בית המשפט למפקחים המוצעים, הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בהרחקתו מביתו בחיפה לבית סבו וסבתו במעלות תרשיחא. נקבע כי עם המשיב ישהה כל העת אחד המפקחים, לא תתאפשר שהייתו של הקטין במחיצת קטינות, ויורשה לו לשהות כל יום מחוץ לבית בין השעות 10:00-9:00 ו-18:00-17:00 מלווה באחד המפקחים. כמו כן ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ.

על החלטה זו נסב הערר שלפניי.

4.

לטענת העוררת, העבירות המיוחסות למשיב מצביעות על מסוכנות גבוהה אשר אינה מאפשרת את שחרור המשיב לחלופה האמורה לעיל. לטענתה, אופי ביצוע העבירות מצביע על דחפים מיניים בלתי מרוסנים ונכונות לספקם תוך עשיית שימוש באלימות ובאיומים. מעבר לכך, על אף שמדובר במעורבות פלילית ראשונה של הקטין, אכזריות המעשים המיוחסים לו מצביעים על מסוכנות אינהרנטית לציבור, מסוכנות אשר למפקחים המוצעים בחלופת המעצר אין את הכלים והניסיון על מנת להתמודד עמה. לטענת העוררת, קצין המבחן לא התייחס בתסקירו למסוכנות הפרטנית והכללית מצד המשיב, והמשיב שוחרר לחלופת מעצר למרות שטרם נבנתה עבורו תוכנית טיפולית.

לאור האמור לעיל, מבקשת העוררת לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהורות על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו.

5.

אין לכחד כי העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות ביותר, בבחינת "אונס בשדה", הסיוט של כל אשה ושל כל הורה. בעבירות מעין אלה, הכלל הוא מעצר והשחרור לחלופת מעצר הוא החריג ומכאן ההתלבטות בעניינו של המשיב.

מקום בו כפות המאזניים מעויינות או כמעט מעויינות, שומא על בית המשפט שלערעור ליתן משקל להחלטתה של הערכאה הדיונית, וזאת משני טעמים: ראשית, הערכאה הדיונית בחנה לפני ולפנים את חלופת המעצר ואת המפקחים והתרשמה מהם ישירות. שנית, מאחר שמתבקשת התערבות בהחלטת בית המשפט הנטל הוא על העורר (השוו בש"פ 90/99 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 10.1.1999) פסקה 6 סיפא. אציין כי גם שם היה מדובר על שחרור קטינים שביצעו עבירות מין חמורות לחלופת מעצר).

ואכן, נושא המסוכנות לא נעלם מעיני בית משפט קמא ולא נעלם מקצין המבחן, שפסל מספר חלופות עד שהשתכנע בקיומה של חלופת המעצר שהומלצה על ידו, לא לפני שקצינת המבחן טרחה ונסעה עד למקום מגורי הסבא והסבתא כדי להתרשם מהם באופן בלתי אמצעי.

לכך יש להוסיף כי בקטין עסקינן, והקטינות היא שיקול לא רק בשלב הענישה אלא גם לצורך בחינת חלופת מעצר (בש"פ 786/11 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 31.1.2011); בש"פ 7947/10 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.11.2010) והאסמכתאות שם; בש"פ 2768/10 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.4.2010) בפסקה 18). על פי סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים, בית המשפט מחויב לבחון את האפשרות לאיין את הסיכון בדרך של חלופת מעצר. כך בדרך כלל, וכך במיוחד לגבי קטינים כאמור בסעיף 10א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 הקובע כי אין להורות על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה.

אזכיר כי במקרה דנן, למשיב אין עבר פלילי, וגם לכך יש ליתן משקל.

אשר על כן, אותיר את חלופת המעצר על כנה אך בתוספת איזוק אלקטרוני שידווח מראש על "החלונות" בהן יורשה למשיב לשהות מחוץ לבית סבו וסבתו בהתאם להחלטת בית משפט קמא.

6.

על פי המלצת קצין המבחן, המשיב אמור לצאת בליווי אחד המפקחים בימי ד' אחר הצהריים על מנת להשתתף בקבוצה טיפולית, כאשר במהלך תקופת מעצרו יתחיל קצין המבחן בתהליך אבחון פסיכו-סוציאלי מעמיק על מנת לאבחן את מצבו וצרכיו של המשיב ובהתאם לכך לתכנן התערבות טיפולית לטווח ארוך. דא עקא, שהיום נתבשרנו על שביתת העובדים הסוציאליים הכוללת גם את קציני המבחן, כך שלא ברור אם ומתי יוכל המשיב להתחיל בטיפול ובאבחון. שקלתי אם יש בכך כדי להטות את הכף לחובתו של המשיב, אך לא ראיתי להלקותו בשל נסיבות שאינן בשליטתו. מכל מקום, כאשר תסתיים השביתה ויתאפשר למשיב ליטול חלק בקבוצה הטיפולית, יהא צורך "לפתוח חלון" נוסף באיזוק האלקטרוני ביום ובשעות הרלוונטיות.

7.

אשר על כן אני דוחה את הערר. המשיב יוכל להשתחרר החל מיום 8.3.2011 שעה 10:00 או קודם לכן, אם יוכח כי נעשו כבר הסידורים הדרושים להתקנת האיזוק האלקטרוני. ככל שהדבר לא יבוצע עד לאותו מועד, לא יהא בכך כדי לעכב שחרורו של המשיב, אך בכל מקרה יהא עליו להסדיר את נושא האיזוק האלקטרוני תוך 7 ימים מהיום.