בש"פ 1979-24 בש"פ 1979-24

לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ח' מאק-קלמנוביץ, מ' ליפשיץ-פריבס, ו-מ' כדורי) בתפ"ח 1235-11-21 מיום 28.3.2023. בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מעשים מגונים, גרם אינוס והחזקת תועבה, וגזר את דינו ל-28 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

בבקשה דנא טוען המבקש כי הוא לא קיבל ייצוג הולם בהליך קמא, וכי ההחלטה לקבל את הסדר הטיעון התקבלה ללא ידיעתו. כן נטען כי הסדר הטיעון התקבל "רק מלחץ ומרצון לסיים את התהליך הארוך והמפרך הזה". המבקש מוסיף כי הבקשה דנא נועדה להוציא את הצדק לאור, וכי היא לא הוגשה עד כה עקב המאסר.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לאחר העיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

כידוע, הכלל הוא כי הארכת מועד בהליך פלילי תינתן רק בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת" (ראו: בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (25.7.2006)). בתוך כך ישקול בית משפט, בין היתר: את משך האיחור, את ההצדקה הנטענת לאיחור ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו: בש"פ 6125/09 רבין נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (11.8.2009); בש"פ 2311/20 בן לולו נ' מדינת ישראל, פיסקה 4 (30.3.2020)). בהקשר זה אף הודגש לא אחת, כי על אף הגישה המקלה בהשוואה להארכת מועד בהליכים אזרחיים, הכלל הוא שגם בהליכים פליליים יש להקפיד על קיום המועדים הנקובים בדין, וכי הארכת מועד לא תינתן כדבר שבשגרה (ראו: בש"פ 4943/21 בנזכריה נ' מדינת ישראל (18.7.2021)).

בענייננו, אף שנתתי את דעתי לכך שהמבקש אינו מיוצג בערכאה זו, לא מצאתי כי הבקשה מציגה טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור הניכר בהגשת הבקשה (כעשרה חודשים). המבקש טוען באופן כללי בלבד כי האיחור בהגשת הבקשה נבע ממאסרו, ואולם לא הובהר מדוע לא פעל המבקש להגשת הבקשה האמורה בשלב מוקדם יותר, וכיצד מאסרו מנע ממנו מלנקוט בהליכים משפטיים. במצב דברים זה, לא מצאתי כי המבקש הצביע על "טעם ממשי המניח את הדעת" לאיחור בהגשת ההליך הערעורי.

לכל האמור יש להוסיף כי חרף טענותיו של המבקש בדבר מודעותו להסדר טיעון קמא, הרי שעיון בפרוטוקול הדיון שנערך קודם להכרעת הדין וגזר הדין בעניינו מעלה כי המבקש הצהיר כי הוא מבין ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן. כן יצוין כי מהפרוטוקול עולה עוד כי אביו של הנאשם הודה לב"כ המבקש על ייצוגו של המבקש בהליך קמא.

אשר על כן, הבקשה נדחית.