בש"פ 4943/21 ג'ורג' בנזכריה נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.7.2020 בעפ"ת 34379-12-19 (להלן: פסק-הדין ). בפסק הדין דחה בית המשפט ערעור מטעם המבקש על הרשעתו בעבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור וכן על העונש שהושת עליו בגדר גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים.

בחנתי את הבקשה והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה.

כלל הוא, כי בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי בפלילים (סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982), וזאת בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת". בהקשר זה ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו, בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (25.07.2006); בש"פ 6125/09 רבין נ' מדינת ישראל (11.8.2009)). חשוב לציין, כי על אף הגישה המקלה בהשוואה להארכת מועד בהליכים אזרחיים, הכלל הוא שגם בהליכים פליליים יש להקפיד על קיום המועדים הנקובים בדין, וממילא הארכת מועד לא תינתן כדבר שבשגרה.

בענייננו, בקשת הארכה הוגשה ביום 14.7.2021 ולמעלה משנה לאחר שניתן פסק-הדין. לא נעלם מעיניי שפסק-הדין בערעור ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בהיעדר התייצבות מטעם המבקש, וכן לא נעלמה מעיניי העובדה שהמבקש אינו מיוצג ועלה לישראל לפני זמן לא רב. עם זאת, לא ניתן להתעלם מן העבר השני מפרק הזמן הממושך שחלף מאז מתן פסק-הדין. ויובהר, כי המבקש לא סיפק הסבר משכנע בבקשתו (מלבד טענות כלליות הנוגעות להשלכות מגפת הקורונה) מדוע לא פעל בשקידה ראויה לברר את תוצאת הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי ובהקשר זה לא למותר לציין כי המבקש טוען בבקשה דנן כי לא התייצב לדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי משום שקיבל את הזימון לדיון רק בחלוף מספר ימים לאחר שהתקיים. חלפה אפוא כשנה מאז שהמבקש קיבל, לגרסתו שלו, את הזימון לדיון ובקשת הארכה אינה כוללת הסבר מבורר מדוע המבקש לא פעל לברר מה מצב ההליך, לאחר שקיבל את הזימון האמור. בהיעדר הסבר של ממש בעניין זה איני סבור כי קמה הצדקה למתן הארכה. בשולי הדברים יצוין כי גם סיכוייה הלכאוריים של בקשת רשות הערעור אשר מתבקשת ארכה להגשתה אינם נחזים להיות גבוהים כלל ועיקר.

אשר על כן, הבקשה להארכת מועד נדחית.