בש"פ 872-23 בש"פ 872-23

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' דרויאן-גמליאל) מיום 10.7.2022, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על הכרעת הדין וגזר הדין בעניינה, במסגרתם הורשעה בעבירת חניה ונגזר עליה לשלם קנס בסך של 125 ש"ח (להלן: פסק הדין).

המבקשת, שאינה מיוצגת, טוענת כי היא סובלת מקשיים אישיים, וכי פסק הדין, בגדרו הורשעה, מטריד את מנוחתה. המבקשת טוענת עוד כי יש לתת לה הזדמנות להסביר את עצמה. אשר לאיחור בהגשת ההליך הערעורי, טוענת המבקשת כי היא ניסתה כמה פעמים להגיש את בקשת רשות הערעור, אך בקשתה נדחתה מהמרשם פעם אחר פעם בשל חוסרים שונים.

המשיבה מתנגדת לבקשה. בתשובת המשיבה נטען כי האיחור בהגשת הבקשה הוא ניכר וכי לא הוצג טעם ממשי המניח את הדעת המצדיק להיעתר לה, וזאת חרף נסיבותיה האישיות של המבקשת. המשיבה מוסיפה עוד כי בהתאם לסעיף 8(1) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, הרשעה בגין העבירה בה הורשעה המבקשת אינה גוררת רישום פלילי.

לאחר העיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, הכלל הוא כי הארכת מועד בהליך פלילי תינתן רק בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת" (ראו: בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (25.7.2006)). בתוך כך ישקול בית משפט, בין היתר: את משך האיחור, את ההצדקה הנטענת לאיחור ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו: בש"פ 6125/09 רבין נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (11.8.2009); בש"פ 2311/20 בן לולו נ' מדינת ישראל, פיסקה 4 (30.3.2020)). בהקשר זה אף הודגש לא אחת, כי על אף הגישה המקלה בהשוואה להארכת מועד בהליכים אזרחיים, הכלל הוא שגם בהליכים פליליים יש להקפיד על קיום המועדים הנקובים בדין, וכי הארכת מועד לא תינתן כדבר שבשגרה (ראו: בש"פ 4943/21 בנזכריה נ' מדינת ישראל (18.7.2021)).

בענייננו, אף שנתתי את דעתי לנסיבותיה האישיות של המבקשת ולכך שאינה מיוצגת, לא מצאתי כי הבקשה מציגה טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור הניכר (כחמישה חודשים) בהגשת הבקשה. המבקשת טוענת באופן כללי בלבד כי ניסתה מספר פעמים להגיש את בקשת רשות הערעור, אך בקשתה נדחתה מן המרשם בשל חוסרים בהגשת המסמכים הדרושים. המבקשת לא פירטה באילו תאריכים ניסתה להגיש את בקשת רשות הערעור, ומדוע פירוט המסמכים הנדרשים על-ידי מזכירות בית המשפט לא הוביל להגשת הבקשה במלואה מיד לאחר מכן. עוד אציין כי אף סיכויי ההליך אינם תומכים בקבלת הבקשה, וזאת לנוכח אמות המידה המצמצמות להתערבות ערכאת הערעור בבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.